Translation:Shulchan Aruch/Yoreh Deah/201

by Yosef Karo

Laws of a Mikvah and its waters	דיני המקוה ומימיו
Paragraph 1 — A woman does not leave her status of [ritual] impurity through washing in a bath, and even if all of the waters in the world went over her, she remains in her status of impurity, and one would be liable for Karet for [cohabiting with] her, until she immerses her entire body at once in the waters of a mikvah or a spring which contains 40 seah. Its measure is an amah by an amah by the height of 3 amot cubed, using an amah which is 6 tefachim plus a half an etzba long. If it is wider [than one amah] and is not so deep [as three amot] it is kosher if she can cover her whole body in it at once. It is required that the total body of water measure up geometrically 44,118 [cubic] etzbaot and an extra half by the gudal [thumb]. It is required that the cavity which the water is in be larger than this measure, so that as the immersing woman enters and the water displaces, there will remain there 40 seah.	סעיף א — אין האשה עולה מטומאתה ברחיצה במרחץ, ואפילו עלו עליה כל מימות שבעולם, עדיין היא בטומאתה, וחייבים עליה כרת, עד שתטבול כל גופה בבת אחת במי מקוה או מעיין שיש בהם ארבעים סאה. ושיעורה אמה על אמה, על רום שלש אמות במרובע, באמה בת ששה טפחים וחצי אצבע. ואם הוא רחב יותר, ואינו גבוה כל כך, כשר אם יכולה להתכסות כל גופה בהן בבת אחת וצריך שיעלה בתשבורת מ"ד אלף וקי"ח אצבעות בגודל, ועוד חצי אצבע. וצריך שיהיה החריץ שבו המים גדול יותר משיעור זה, כדי שכשתכנס הטובלת ויפחתו המים, ישארו שם ארבעים סאה.
Paragraph 2 — The waters of a spring purify even if they are flowing [Lit.: “creeping”] (the meaning of “creeping” is, continually flowing and moving and are not gathered together). Rain water does not purify unless it is in an “ashboren” (that is, a deep place in which water can collect: called ashboren). (But [rain water] that is flowing is invalid biblically, if they are by themselves with no spring). If the flowing water from the spring combines with the notfim [trickling] water, that is — rain water, then it is all like a spring in every manner; but if the quantity of the trickling water is greater than the flowing [spring] water, and similarly if the quantity of rain water is greater than the river water — it does not purify as flowing water but rather only as still water. Therefore one must surround the area with mifetz (that is, a type of reed barrier) or something similar in that mixed river, until the waters have pooled and then one may immerse in them. Gloss: And it is correct to so instruct and to be strict. However, there are those that permit immersing in rivers all year long, even during the rainy season and the times snow is melting and thus the majority is notfim [rainwater] rather than the flowing [spring] water, because the main part of the growth of a river is from its original source [flowing from a spring]; and so is the custom in the majority of places that do not have a mikvah, and one should not object to those that have the custom to be lenient because they have whom to rely on. But, one should be careful not to immerse in a river that exists entirely from rain water, and when there is no rain it stops entirely, even though other rivers spill into it in the rain season and thus sustain it, however since it dries up entirely when there is no rain, one may not immerse in it when it flows but only when it pools; but a river that never dries up, even though when it rains it widens and overflows its banks, one may immerse in it at any place, according to those lenient opinions and according to the custom.	סעיף ב — מי מעיין מטהרין אף בזוחלין (פירוש זוחלין נמשכים והולכים ואינן מכונסים); מי גשמים אין מטהרין אלא באשבורן (פירוש מקום עמוק שמתכנסים בו המים ונקרא אשבורן) (אבל על ידי זחילה פסולין מן התורה) (ב"י בשם (מהרי"ק שורש קט"ו) אם הם לחוד בלא מעיין) היו הזוחלין מן המעיין מתערבים עם הנוטפים שהם מי גשמים, הרי הכל כמעיין לכל דבר; ואם רבו הנוטפים על הזוחלין, וכן אם רבו מי גשמים על מי הנהר, אינם מטהרים בזוחלין אלא באשבורן. לפיכך צריך להקיף מפץ (פי' כעין מחצלת) וכיוצא בו באותו הנהר המעורב, עד שיקוו המים ויטבול בהם. הגה: וכן נכון להורות ולהחמיר (מהרי"ק ות"ה שם ושאר אחרוני' כתבו ויש להחמיר כשטת הר"ם ורא"ש וסייעתם); אבל יש מתירים לטבול בנהרות כל השנה, אף בשעת הגשמים והפשרת שלגים ורבו הנוטפים על הזוחלין, משום דעיקר גידול הנהר הוא ממקום מקורו (טור בשם ר"ת וב"י בשם רש"י וסה"ת וסמ"ג); וכן נהגו ברוב המקומות במקום שאין מקוה, ואין למחות ביד הנוהגין להקל כי יש להם על מי שיסמוכו (מהרי"ק ובת"ה שם ומהרי"ו סימן ע' וב"ז סימן קנ"ד). מיהו יש ליזהר מלטבול בנהר המתהוה לגמרי ע"י גשמים, וכשאין גשמים פוסק לגמרי, אף על פי ששאר נהרות שופכים לתוכו בשעת הגשמים ומתהוה על ידן, מ"מ הואיל ופוסק לגמרי בשעה שאין גשם, אסור לטבול בו דרך זחילתו עד שיקוו המים שבתוכו (שם במהרי"ק); אבל בנהר שאינו פוסק, אע"פ שבשעת הגשמים מתרחב ומתפשט על כל גדותיו, מותר לטבול בו בכל מקום (ב"י לדעת המרדכי והאשירי והתוספות), לפי סברת המקילין ולפי מה שנהגו.
Paragraph 3 — The 40 seah that were mentioned must not be drawn water; if they are drawn, then they are invalid. Gloss: And if all of the mikvah is drawn water, it is invalid biblically, and we are strict in the case of doubt; but if the majority of the mikvah is kosher and a minority is drawn water, it is only [invalid] on a rabbinical level, and we are lenient in the case of doubt.	סעיף ג — ארבעים סאה שאמרו, צריך שלא יהיו שאובים; שאם הם שאובים, פסולים. הגה: ואם כל המקוה הוא שאובין, פסול מן התורה, וספיקא לחומרא; אבל אם רוב המקוה כשר והמיעוט הוא שאובין, אינו אלא מדרבנן וספיקא לקולא (טור בשם הרא"ש ור"ש והרבה פוסקים).
Paragraph 4 — A mikvah that belongs to a non-Jew and he earns money from it, one may not believe him to rely on him unless there is (always) [at least] 21 seah in the mikvah. Gloss: For [in that case, when it has at least 21 seah], since the majority is kosher, we are lenient in case of doubt. A mikvah that we saw before was lacking, and now it has been found full and we do not know who has filled it, if the majority was already kosher, that is, it had 21 seah, we are lenient; but if the majority had not been kosher, then now it is a Torah doubt: if there is a suspicion that a non-Jew may have filled it up in order to bathe in it, it is invalid; and if not, and it may be assumed that a Jew filled it in order to immerse in it, then it is kosher, because the majority of those who frequent a mikvah and act to make it kosher are experts and certainly have filled it in a kosher manner; and of course if the Jew is before us and tells us that he filled it up in a kosher manner, then he is trusted because it was in his ability to fix it and in such a case we say that one witness is relied on for prohibitions, as above in chapter 127 and see also later at the end of this chapter with respect to doubtful drawn water.	סעיף ד — מקוה שהיא של עובד כוכבים ומקבל ממנו שכר, אין להאמינו לסמוך עליו אא"כ יש (תמיד) במקוה כ"א סאה. הגה: דמאחר דרובו כשר, ספיקא לקולא. מקוה שהיתה חסרה לפנינו, ובא ומצאה מלאה (ב"י בשם תשובת הרשב"ץ) ולא ידענו מי מילא אותה, אי היתה כבר רובה בהכשר, דהיינו שהיה בה כ"א סאין, אזלינן לקולא; ואם לא היה רובה בהכשר, דעכשיו איכא ספיקא דאורייתא, אם יש לחוש שעובד כוכבים מילאה כדי לרחוץ בה, פסולה (כך משמע בתוספתא); ואם לאו, דודאי ישראל מילא אותה כדי לטבול בה, כשרה, (רשב"ץ שם) דרוב המצויין אצל מקוה ועושין כדי להכשירה בקיאין הן ובודאי בהכשר מילא אותה; וכל שכן אם הישראל לפנינו ואומר שבהכשר מילא אותה, דנאמן (מהרי"ק שורש קט"ו ודלא כרשב"ץ) מאחר שבידו לתקנה וכהאי גוונא עד אחד נאמן באיסורין (שם עד"מ) כדלעיל סימן קכ"ז ועיין עוד לקמן סוף הסימן בדין ספק שאובים.
Paragraph 5 — All the seas have the same rule of a spring to purify in zochalin [running water]; therefore a wave that detaches from the sea and it has 40 seah and it fell on a person or on vessels, their immersion is valid. But if they immersed in a wave that was in the air, before it fell onto the ground, even though it had in it 40 seah, or if one throws vessels into the middle of a wave that is formed as a [detached] crest, the immersion is invalid.	סעיף ה — כל הימים יש להם דין מעיין לטהר בזחילה; הילכך גל שנתלש מהים ובו ארבעים סאה ונפלו על האדם או על הכלים, עלתה להם טבילה. אבל אם הטביל בגל כשהוא באויר, קודם שיפול על הארץ, אע"פ שיש בו ארבעים סאה, או שזרק כלים באמצעית הגל שהוא עשוי ככיפה, לא עלתה להם טבילה.
Paragraph 6 — It is necessary that the 40 seah of the mikvah not be in a vessel, because one may not immerse in vessels.	סעיף ו — צריך שלא יהיו ארבעים סאה של מקוה בתוך הכלי, שאין טובלין בכלים.
Paragraph 7 — One who takes a large vessel, such as a large barrel or a large trough, and makes in it a hole that "purifies" it (and there are those that say that we are referring to a hole [the size of] a bladder spout, and so one should be stringent) and affixes it in the ground and makes it into a mikvah, it is kosher. And also, if the hole is filled with lime and building [stones], it does not invalidate it and the water that pools inside it is a kosher mikvah. [But] if one clogs it with lime and plaster, it nevertheless invalidates the mikvah until it is affixed in the ground or building. And if it was walked [dragged] along the ground and on lime, and it was smeared by pitch along the sides, it is kosher. Gloss: one may place it on the roof, on the condition that it not be in a vessel or a single stone which was first dug out and only afterwards affixed there, but a combination of many attached stones is not considered a vessel.	סעיף ז — הלוקח כלי גדול, כגון חבית גדולה או עריבה גדולה, ונקבו נקב המטהרו (וי"א דבעינן נקב כשפופרת הנוד (טור והרא"ש בתשובה) וכן יש להחמיר) וקבעו בארץ ועשהו מקוה, ה"ז כשר. וכן אם פקק הנקב בסיד ובבנין, אינו פוסל והמים הנקוים בתוכו מקוה כשר. סתמו בסיד או בגפסית, עדיין הוא פוסל את המקוה עד שיקבענו בארץ או יבנה. ואם הוליכו על גבי הארץ ועל גבי הסיד, ומירח בטיט מן הצדדין, ה"ז כשר. הגה: מותר לעשותו על הגג, ובלבד שלא יהיה תוך כלי או אבן אחת שחקקו ולבסוף קבעו, אבל חבור אבנים הרבה לא מקרי כלי (תשובת הרשב"א סימן ת"ת).
Paragraph 8 — A spring that trickles into a vessel, it is invalid to immerse either in the water that’s in the vessel or in the water that comes out of the vessel. But if the spring leaks onto the edge of the vessel and into it, one may not immerse inside the vessel; but outside of it, it is allowed, even if the water inside is greater.	סעיף ח — מעיין שמקלח לתוך כלי, פסול לטבול בין במים שבתוך הכלי בין לאחר שיצאו מהכלי. ואם המעין מקלח על שפת הכלי ולתוכו, תוך הכלי אסור לטבול; וחוצה לו, מותר, אפילו אם המים שבתוכו מרובין.
Paragraph 9 — An impure vessel that other vessels were put inside of, and the vessel was immersed, their immersion is valid even if the vessel’s opening is very narrow, because water does get inside it, and since the immersion was valid for the large vessel, it is valid for the vessels inside of it. If it was turned on its side and immersed, the immersion is not valid for them unless the opening is as large as a bladder spout. So, too, if the vessel was pure and impure vessels were put inside of it and it was immersed, their immersion is invalid, unless the opening is the size of a bladder spout. Gloss: And one may immerse vessels in a basket or sack, since as it does not hold water, it is even better than an opening the size of a bladder spout.	סעיף ט — כלי טמא שנתן בתוכו כלים אחרים והטביל הכלי, עלתה להם טבילה אף על פי שפי הכלי צר ביותר, שהרי המים נכנסים לו, ומתוך שעלתה טבילה לכלי הגדול עלתה טבילה לכלים שבתוכו; ואם הטהו על צדו והטביל, לא עלתה להם טבילה עד שיהיה פיו רחב כשפופרת הנאד; וכן אם היה הכלי טהור ונתן לתוכו כלים טמאין והטבילן, לא עלתה להם טבילה, עד שיהיה פיו רחב כשפופרת הנוד. הגה: ומותר לטבול כלים בסל או בשק, דכיון דאינו מחזיק מים עדיף טפי מניקב כשפופרת הנוד (בית יוסף בשם משנה ופירש הר"ש פ"ו דמקואות ורמב"ם פ"ו).
Paragraph 10 — A spring that ran into a pool of water that is pooled and standing [still], has the rule of a spring; but if the head of the trickle has stopped, it returns to having the rules of a mikvah; but if the trickle of the spring returns and continues into it, it returns to having the rules of a spring.	סעיף י — מעיין שהמשיכו לבריכת מים שהם נקוים ועומדים, יש לו דין מעין; ואם הפסיק ראש הקילוח, חזר להיות לה דין מקוה; ואם חזר והמשיך קילוח המעין לתוכה, חזרה לדין מעין.
Paragraph 11 — A mikvah filled with drawn water into which the waters of a spring have run, even if the waters of the spring are the minority, the minority of the spring purifies the majority of drawn water, whether the spring water preceded the drawn water or whether the drawn water preceded the spring water. Gloss: As will become clearer below; and in any case one should immerse only in still water, as this is no better than a river in which the majority is rain water more than the flowing water.	סעיף יא — מקוה מים שאובים שהמשיכו עליו מי מעין, אפילו מי המעין מועטים, המועטים של מעין מטהרין את השאובים המרובים, בין קדמו מי מעין לשאובים בין קדמו שאובים למעין. הגה: כמו שיתבאר למטה; ומכל מקום אין לטבול בו רק באשבורן, דלא עדיף מנהרות שרבו הנוטפים על הזוחלין (מהרי"ק).
Paragraph 12 — A spring that was diverted over the undersides of vessels and ran on to another area, returns to having the laws of a mikvah, on the condition that one does not immerse on the undersides of the vessels themselves.	סעיף יב — מעין שהעבירו על גבי אחורי כלים והמשיכו למקום אחר חזר להיות לו דין מקוה, ובלבד שלא יטבול על אחורי כלים ממש.
Paragraph 13 — A spring that goes down from the mountain drop by halting drop, has the rules of a mikvah unless it comes as an unbroken trickle.	סעיף יג — מעין שיורד מההר טיפין טיפין בהפסק, יש לו דין מקוה אלא אם כן יורד בקילוח בלא הפסק.
Paragraph 14 — Rainwater that became flowing water, such as if next to the place that the rain dropped there was a tablet of smooth clay and the water flowed down it, they are kosher. And anything that is susceptible to impurity, and even only on a rabbinic level, one may not use to [stop] the flow. And flowing water which was made to run in a stream through nut leaves, is valid.	סעיף יד — נוטפין שעשאן זוחלין, כגון שסמך למקום המנטף טבלא של חרס חלקה והרי המים זוחלים ויורדים עליה, הרי הם כשרים. וכל דבר שמקבל טומאה, ואפילו מדברי סופרים, אין מזחילין בו. וזוחלין שקלחן בעלי אגוז, כשרים.
Paragraph 15 — A mikvah that has 40 seah, and a spring of any size, one may pour any amount of drawn water into them and they are kosher, even though the quantity is greater than the water originally in there. (and there is no difference whether the spring preceded the drawn water or not, as explained, and see below paragraph 40 that there are those that argue). But any time a mikvah does not have 40 seah, even if it is missing an infinitesimal amount, if 3 lugin of drawn water fall inside, it is invalid. It does not matter if the drawn water is from a vessel, or if one squeezes one’s clothing from a height and the water inside falls from many places; and also if one pours from a stone strainer and it is thrown from many places into it, or it is thrown with his hands, and even if it is dropped from two or three vessels, a little from this one and a little from that one, they combine. In what case are we talking about? When [the water] started [pouring] out of the second vessel before the first vessel stopped, but if the first vessel stopped before the second began, they do not combine. And if the second started before the (first) stopped, specifically in a case of three vessels [they combine], but from 4 they do not combine. In which case do four not join — in the case where he did not intend at the start to put in all three lugin, but if from the start he had intention to put in all 3 lugin, even if he only put in a little from many vessels until there are 3 lugin, it is invalid. Gloss: And if he passed 3 lugin from his hands over the ground, or if it shpritzed off the foot of an animal, it is kosher. And there are those that say that the foot of an animal has the rules of the hand of a person, and both of them are only kosher if it is passed over the ground and then it is as if it ran [there], but not shpritzed, and see below in this chapter, paragraph 39.	סעיף טו — מקוה שיש בו ארבעים סאה, ומעין כל שהוא, יכול לשאוב כל מה שירצה ליתן לתוכה והם כשרים, אע"פ שהם רבים על המים שהיו בתוכה תחלה. (ואין חילוק בין קדם המעין לשאובין או לא, כמו שנתבאר, ועיין לקמן סעיף מ' דיש חולקין) (ב"י בשם תשובת רמב"ן סימן רל"א). אבל כל זמן שאין במקוה מ' סאה, אפילו אם אינו חסר אלא כל שהוא, אם נפלו לתוכו ג' לוגים מים שאובים, פסלוהו. לא שנא שאבן בכלי, לא שנא סוחט כסותו והגביהו והמים שבה נופלין ממקומות הרבה (רמב"ם פ"ה); וכן המערה מהצרצור ומטיל ממקומות הרבה לתוכו, או שזרקם בחפניו, ואפילו נפלו בו משני כלים או משלשה, מזה מעט ומזה מעט, מצטרפין. במה דברים אמורים, שמתחיל מכלי השני עד שלא פסק מהכלי ראשון, אבל אם פסק הראשון קודם שהתחיל השני, אין מצטרפין. ואם התחיל השני עד שלא פסק (הראשון), דוקא משלשה כלים, אבל מד' אין מצטרפין. בד"א שמארבעה אין מצטרפין, שלא היה דעתו מתחלה ליתן כל השלשה לוגין; אבל אם מתחלה היה דעתו ליתן כל הג' לוגין, אפילו אם לא נתן אלא מעט מעט מכמה כלים עד שהשלים לג' לוגין, פסול. הגה: ואם העביר ג' לוגין בידיו ע"ג קרקע, או שנתזו מרגלי בהמה, כשר (טור). וי"א דרגלי הבהמה כדין רגל אדם, ובשניהן אינו כשר אלא בהעביר על גבי קרקע דהוי כהמשכה, אבל לא בנתזו (ר"ש פ"ב דמקואות רמב"ם פ"ה) ועיין לקמן בסימן זה סעיף ל"ט.
Paragraph 16 — A sponge that absorbed 3 lugin and when it fell into a mikvah the absorbed water mixed with the mikvah water, and likewise a bucket that has a narrow opening that contains 3 lugin of drawn water that fell into a mikvah and not all of the water that was in it came out but it mixed with the mikvah water, it is not invalid, because we only say [that the mikvah is invalid] when 3 lugin of drawn water fall in and mix entirely with the mikvah waters.	סעיף טז — הספוג שבלועין בו ג' לוגין וכשנפל למקוה נתערבו המים הבלועין עם מי המקוה, וכן דלי שפיו צר ובו ג' לוגין מים שאובין ונפל למקוה ולא יצאו כל המים שבתוכו אלא נתערבו עם מי המקוה, לא פסלוהו, שלא אמרו אלא שלשה לוגין שנפלו ונתערבו כולם עם מי המקוה.
Paragraph 17 — Drawn water that was on the side of the mikvah, even though this water touches the mikvah water, does not invalidate it.	סעיף יז — מים שאובין שהיו בצד המקוה, אע"פ שהמים נוגעים במי המקוה, לא פסלוהו.
Paragraph 18 — Two pools one on top of [next to] the other and they are separated by a wall, one filled with kosher water the other with drawn water and there is a hole between them, if there is 3 lugin of water against the hole, they are invalid. How much is needed in the hole for it to have 3 lugin? 1 in 320 to the pool.	סעיף יח — שתי בריכות זו למעלה מזו וכותל ביניהן ואחד מהן מלאה מים כשרים וחבירתה מלאה שאובין ונקב ביניהם, אם יש כנגד הנקב שלשה לוגין מים שאובין, נפסלה. כמה יהא בנקב ויהיה בו שלשה לוגין, אחד משלש מאות ועשרים לבריכה.
Paragraph 19 — Two mikvahs in which neither have 40 seah, and 1½ lug fell into one and another 1½ lug fell into the other, and then the two mikvahs mixed: they are kosher because neither one has been called invalid; but a mikvah that does not have 40 seah, that had 3 lugin of drawn water fall in it and afterwards split into two, and more kosher water was added to each of them, they are invalid.	סעיף יט — שתי מקואות שאין בשום אחת מהן מ' סאה, ונפל לזו לוג ומחצה ולזו לוג ומחצה ונתערבו ב' המקואות, הרי אלו כשרים מפני שלא נקרא על אחד מהם שם פסול; אבל מקוה שאין בו מ' סאה, שנפלו לתוכן ג' לוגין מים שאובין ואחר כך נחלק לשנים, וריבה מים כשרים על כל אחד מהם, הרי אלו פסולין.
Paragraph 20 — A pit that is filled with drawn water and an aqueduct comes in and goes out of it, it is always invalid until it is calculated that there is not three lugin of the original drawn water left in the pit.	סעיף כ — בור שהוא מלא מים שאובים והאמה נכנסת לו ויוצאה ממנו, לעולם הוא בפסולו עד שיתחשב שלא נשארו מהשאובים שהיו בבור שלשה לוגין.
Paragraph 21 — A mikvah into which drawn water fell and invalidated it, and afterwards kosher water was added to it until the kosher water amount to 40 seah, it is invalid until all of the water is taken out that was in it and the drawn water is reduced to less than 3 lugin. And likewise if one made a mikvah of 40 seah of kosher water, and it mixes with the water of the invalid mikvah, it purifies it (and the same thing is with a spring of any size that ran into the drawn water, it purifies them as was explained above).	סעיף כא — מקוה שנפל לתוכו מים שאובים ונפסל, ואחר כך ריבה עליו מים כשרים עד שנמצאו הכשרים מ' סאה, הרי הוא בפסולו עד שיצאו כל המים שהיו בתוכו ויפחתו השאובים פחות מג' לוגין. וכן אם עשה מקוה שיש בו ארבעים סאה מים כשרים, ועירבו עם המקוה הזה הפסול, טהרו אלו את אלו (וה"ה במעין כל שהוא שהמשיך אליו השאובין, נטהרו כמו שנתבאר לעיל).
Paragraph 22 — If a mikvah was lacking 3 lugin, and 3 lugin of drawn water fell in, it is forever invalid unless rainwater is added to it or it is washed out with kosher water until we can measure that the water that has fallen in is its full amount and then some, since the water that comes in pushes out the water that was inside. If the mikvah was lacking, even a kartuv, and less than 3 lugin of drawn water fell in and completed it, it neither makes it kosher not invalid; how is that? it is invalid until rain water comes down on it or it is washed in the amount of water it was lacking. If that amount of rainwater fell on it, it is kosher. If it is missing even a kartuv, and 3 lugin of water fell in it, it is invalid and it is invalid until one takes out the full [original] amount and then some. Gloss: This case of being able to make the mikvah kosher is necessarily when 3 lugin [fell in], but if it was entirely drawn water even if one adds to it the amount needed to take out all of it and then some, it does not help but one must calculate the water that comes out according to the amount of the kosher and invalid [water].	סעיף כב — היה המקוה חסר ג' לוגין, ונפלו לו ג' לוגין מים שאובים, לעולם הוא בפסולו עד שירבה עליו מי גשמים או שישטפו עליו מים כשרים עד כדי שנשער שנפלו עליו במלואן הראשון ועוד, שהמים הבאים עליו דוחין את המים שבתוכו ומוציאין אותן. היה המקוה פחות, ואפילו קורטוב, ונפלו עליו מים שאובין פחות מג' לוגין והשלימוהו, לא פסלוהו ולא הכשירוהו; כיצד, הרי הוא בפסולו עד שירדו עליו מי גשמים או שישטפו כשיעור המים שהיה חסר. נפלו עליו מי גשמים כשיעורן, הרי זה כשר. היה חסר אפילו קורטוב, ונפלו לתוכו שלשה לוגין מים, פסלוהו והרי הוא בפסולו עד שיצא ממנו מילואו ועוד. הגה: ודוקא בג' לוגין שאובין מכשרינן בכהאי גוונא, אבל אם היתה כולה שאובה אפילו נתן עליה עד שיצאו כדי מילואה ועוד, לא מהני אלא מחשבין המים היוצאין לפי ערך הכשרים והפסולים (ב"י בשם הראב"ד).
Paragraph 23 — 3 lugin do not invalidate unless they are of water and have the appearance of water; therefore three lugin of water that had wine fall in it, and now has the appearance of wine, and then it fell into a mikvah, does not invalidate. And so to 3 lugin less some amount, into which fell a little milk and completed the three lugin and this fell into a mikvah lacking [40 seah], it does not invalidate it.	סעיף כג — אין ג' לוגין פוסלין אלא אם כן יהיו של מים ומראיהן מראה מים; לפיכך ג' לוגין מים שנפל לתוכן יין, והרי מראיהן מראה יין, שנפלו למקוה, לא פסלוהו. וכן שלש לוגין חסרים כל שהוא, שנפל לתוכן מעט חלב והשלימוהו לג' לוגין ונפלו למקוה חסר, לא פסלוהו.
Paragraph 24 — Water [in which fruits and vegetables have been] soaked or cooked and unfermented marc, and so too colored water, invalidate a mikvah with 3 lugin; but all other liquids, juices, fish sauce, and fermented marc, do not invalidate a lacking mikvah with 3 lugin and also do not complete it to make it kosher, that if it had 39 seah and one seah of these fell in, it does not complete it; but if it had 40 seah and one seah of these fell in, and one took out from them a different seah, it is kosher even if this is done 19 times. But one seah of drawn water that fell into 40 seah of kosher [water], and one took one seah out of them and [another] seah of water fell in them, they are kosher, even if this is done forever, it is kosher.	סעיף כד — מי כבשים ומי שלקות ותמד שלא החמיץ, וכן מי צבע, פוסלין המקוה בג' לוגין; אבל כל שאר המשקין ומי פירות ומורייס ותמד משהחמיץ, אין פוסלין מקוה החסר בג' לוגין וגם אין משלימים אותו להכשירו, שאם היה בו ל"ט סאין ונפל לתוכו סאה אחת מאלו, אין משלימים אותו; אבל אם יש בו מ' סאה ונפל לתוכו סאה אחת מאלו, ונטל מתוכן סאה אחרת, כשר אפילו עשה עד י"ט פעמים. אבל במים שאובים שנפל סאה למ' סאה כשרים, ונטל מתוכן סאה אחת ונפל לתוכן סאה מים, כשרים, אפילו עשה כן עד עולם, כשר.
Paragraph 25 — Colored water has the rule of water in order to invalidate a mikvah lacking [40 seah] with 3 lugin, even though its color is different than the color of water. But a complete mikvah, even though colored water fell in and changed its color, is not invalid. And likewise if one washed dishes inside and its color changed or if one soaked in it dyes or food and the color changed, it is not invalid. But if wine or mohel (that is the water that seeps out of olives when they are first pressed and they have in them droplets of oil) fell in it and its color changed from the quantity that it had, is invalid. What should be done? If it is lacking one should wait until it rains and fills up and the color returns to that of water; and if it has 40 seah which is not invalidated with drawn water, one should fill it [with drawn water carried on his] shoulders and put in it until it returns to the color of water.	סעיף כה — מי צבע יש להם דין מים לפסול את המקוה החסר בג' לוגין, אע"פ שמשונים מראיהן ממראה המים. אבל המקוה השלם, אעפ"י שנפלו בו מי צבע ושינו מראיו, לא נפסל. וכן אם הדיח בו כלים ונשתנו מראיו, או ששרה בו סמנים או אוכלין ונשתנו מראיו, לא נפסל (ראב"ד ורשב"א). אבל אם נפל לתוכו יין או מוהל (פי' המים היוצאים מהזיתים בתחילת טעינת הזיתים ויש בהן צחצוחי שמן) ושינו מראיו מכמות שהיה, נפסל. כיצד יעשה, אם הוא חסר ימתין לו עד שירדו גשמים ויתמלא ויחזרו מראיו למראה מים; ואם יש בו מ' סאה שאינו נפסל עוד בשאיבה, ימלא בכתף ויתן לתוכו עד שיחזרו מראיו למראה המים.
Paragraph 26 — If it had 40 seah, and wine fell in it and half of it had a color change, if it does not have 40 seah with the appearance of water one may not immerse in it.	סעיף כו — היו בו מ' סאה, ונפל לתוכו יין ונשתנו מראיו של חציו, אם אין בו מראה מים מ' סאה הרי זה לא יטבול בו.
Paragraph 27 — A mikvah whose water color changed by itself and nothing fell in it, is kosher.	סעיף כז — מקוה שנשתנו מראה מימיו מחמת עצמו ולא נפל לו דבר, הרי זה כשר.
Paragraph 28 — A change in color only invalidates rain water that was made into a mikvah, but a spring is not invalidated with a change in color ; not only that, but even an invalidated mikvah, if spring water is added to it, the spring validates it even if its color did not return.	סעיף כח — אין שינוי מראה פוסל אלא במי גשמים שנעשו מקוה, אבל מעיין אינו נפסל בשינוי מראה (רמב"ם ורשב"א בשער המים); ולא עוד, אלא אפילו המקוה שנפסל, אם המשיך אליו מי מעין, המעין מטהר אותו אפילו לו חזרו למראיתן. (לשון רשב"א שם).
Paragraph 29 — If three lugin of wine fell in, it is as if nothing has fallen in (and one may immerse) whether in the area of the wine or the area of the water; if it was drawn water and it touched [a valid mikvah], if it touched in the area of the wine, neither this nor that are pure. If it touched in the place of the water, the area of the water is pure, the area of the wine is impure. Gloss: A lacking mikvah into which wine fell in and changed its color and 3 lugin of drawn water fell in, it does not invalidate it and when one returns and completes the mikvah with kosher water and it returns to the color of water, it is valid.	סעיף כט — נפלו לו שלשה לוגין יין, כאילו לא נפל (ומותר לטבול) בין במקום היין בין במקום המים; היה שאוב והשיקו, השיק במקום היין, זה וזה לא טהר. השיק במקום המים, מקום המים טהר, מקום היין לא טהר. הגה: מקוה חסר שנפל שם יין ונשתנו מראיה ונפל שם ג' לוגין מים שאובין, אינן פוסלין וכשחוזר והשלים המקוה במים כשרים וחזרה למראה מים, כשרה (ב"י בשם התוספתא בשם הראב"ד).
Paragraph 30 — Only water invalidates when it is drawn, but snow, hail, sleet, salt, and mud which is a bit thick even if it has soft spots that one could empty from one vessel to another, if these [liquids] are drawn they do not invalidate and if one draws from these to a lacking area, they do not invalidate it. Not only that, but even if one makes a mikvah entirely from snow or sleet or hail that he brought in a vessel and made from them a mikvah, it is kosher. Gloss: And when one measures the volume of the mikvah with snow, one should first squash out the empty space and then one may immerse in it as is. And there are those that are stringent [not to] immerse in all of these, until it melts and becomes water. And it is good to be stringent initially; see Orach Chaim chapter 160.	סעיף ל — אין שאיבה פוסלת אלא במים, אבל השלג והברד והכפור והמלח והטיט שהוא עב קצת אפילו יש בו רכות שיכולין להריקו מכלי אל כלי, אין שאיבה פוסלת בהם שאם שאב מאלו למקום החסר, לא פסלוהו. ולא עוד, אלא אפילו עשה כל המקוה משלג או כפור או ברד שהביאו בכלי ועשה מהן מקוה, כשר. הגה: וכשמשער שיעור המקוה בשלג, ימעך חללו תחילה (ב"י בשם הראב"ד והרא"ש וכ"כ הרמב"ם) ואז מותר לטבול בו כמות שהוא (מרדכי ס"פ במה טומנין בשם ר' שמריה). ויש מחמירין לטבול בכל אלה, עד שנימוחו ונעשו מים (שם במרדכי בשם הר"ר שמחה והר"א מביהם). וטוב להחמיר לכתחלה (ב"י) ועיין בא"ח סימן ק"ס.
Paragraph 31 — A mikvah of drawn water that froze, is valid with respect to drawn water. When it melts, it is kosher to pool.	סעיף לא — מקוה שאוב שהגליד, טהור משום מים שאובים. נימוחו, כשר להקוות.
Paragraph 32 — A mikvah that has 40 seah of water and soft mud that a cow would swim and drink from, if the water floats on the mud one may immerse even in the mud; if the water does not float on the mud, one should not immerse in the area of the mud. But in the water, one may immerse even if there is not 40 seah without the mud.	סעיף לב — מקוה שיש בו מ' סאה מים וטיט רך שהפרה שוחה ושותה ממנו, אם המים צפים ע"ג הטיט יכולין לטבול אפילו בטיט; אין המים צפים על גבי הטיט, אין טובלין במקום הטיט. אבל במים, טובלין אפילו אין בו מ' סאה אלא ע"י הטיט.
Paragraph 33 — Everything that originates in the water, such as red insects, one may immerse in. And one may immerse in the eye of a big fish that the fat of its eye has melted in its socket.	סעיף לג — כל שתחלת ברייתו מן המים, כגון יבחושים אדומים, מטבילין בו. ומטבילין בעינו של דג גדול שנימוק שומן עינו בחורו.
Paragraph 34 — A vessel is not considered to invalidate the drawn water that comes from it, unless it is able to hold water before it was set and filled intentionally, and if so it invalidates whether it is a large vessel which holds 40 seah of liquid which is 2 Kors of solid measure, whether it is a very small vessel, and even if they dung vessels, stone vessels, earthen vessels.	סעיף לד — אין הכלי חשוב לפסול המים שבו משום שאיבה, אלא אם כן הוא ראוי לקבל קודם שיקבענו ושיתמלא לדעת, ואז פוסל בין אם הוא כלי גדול המחזיק ארבעים סאה בלח שהם כוריים ביבש, בין אם הוא כלי קטן ביותר, ואפילו הם כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה.
Paragraph 35 — One who leaves a board under a pipe next to the mikvah so that the water should fall from it into the mikvah, if it has 4 lips which are able to hold water, it invalidates; and if not, it does not invalidate. If he stood it on its side to rinse it off, even if it has rims, it does not invalidate since it is not standing in a direction that it can hold [water]; and likewise if the water is able to go to the mikvah without it, but if the water is not able to go into the mikvah without it, even if it is turned on its side or sidewise on its opening, it invalidates.	סעיף לה — המניח טבלא תחת הצנור אצל המקוה כדי שיפלו ממנו המים למקוה, אם יש לה ד' שפות שראויה לקבל המים, פוסלת; ואם לאו, אינה פוסלת. זקפה על צדה לידוח, אפילו יש לה שפות, אינה פוסלת כיון שאינה עומדת בענין שראויה לקבל; וכגון שהמים ראוים לבא למקוה זולתה, אבל אם אין המים ראוים לבא למקוה זולתה, אפילו זקפה על צדה או כפאה על פיה, פוסלת.
Paragraph 36 — A pipe which does not have four lips is not considered a vessel and one may bring via it water into the mikvah; but if one etched a niche before it was set, if it is of wood even if the niche only holds an infinitesimal amount it is considered as if all of it is a vessel and all the water that passes over it is deemed to be drawn water; and if it is of clay the niche does not invalidate it unless it holds [at least] a reviis, and if pebbles or dust fell in the niche it is not considered clogged to excluded it from the rules of being able to hold [water] unless they are fastened in place. A pipe which is narrow at both ends and wide in the middle, is not considered as able to hold [water] in order to invalidate a mikvah. Gloss: And therefore one may make a mikvah by pipes and other types of pipes of wood that brings water from the river or other springs to the mikvah, or pipes of roofs; and one does not suspect maybe there will be a niche in them from the strength of the moisture and it will hold [water], because it is not considered holding even if there was a groove since no one made it on purpose. And if the water enters the pipe via vessels fixed to a wheel and they are set in a ways that they are not called vessels, one may immerse in them if they have 40 seah in the mikvah but if they do not have 40 seah, one may not immerse in them as they are not considered attached to the river via this, and see Orach Chaim chapter 159.	סעיף לו — צינור שאין לו ד' שפות אינו חשוב כלי וראוי להביא על ידו מים למקוה; ואם חקק בו גומא אחת קטנה קודם שקבעו, אם הוא של עץ אפילו אין הגומא מחזקת אלא כל שהוא נעשה כולה על ידה כלי וכל המים שעוברין עליו חשובין שאובים; ואם הוא של חרס, אין החקיקה פוסלתו אלא אם כן היא מחזקת רביעית, ואם נפלו צרורות או עפר בגומא אינו חשוב סתימה לבטלו מתורת קבלה אלא אם כן יהיו מהודקים לתוכה. סילון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב באמצע, אינו חשוב קבלה לפסול בו המקוה. הגה: ולכן מותר לעשות מקוואות ע"י צנורות וסלונות של עץ שמביאין מים מן הנהר או שאר מעין אל המקוה (מרדכי דקדושין בשם הר"ר שמריה ור"ן ה"נ ותשובת רא"ש וכן הוא דעת הטור ורמב"ם), או צנורות של הגגות (מהרי"ק שורש נ"ד /נ"ו/); ולא חיישינן שמא נעשה בהן גומא מכח לחלוחית ומקבלים, דלא מקרי קבלה אף אם היה בהן גומא הואיל ולא עשאו אדם בכונה (שם טעמא דהר"ש). ואם המים באים אל הצינור על ידי כלים הקבועים בגלגל והם נקובים בדרך שלא מקרי כלי, מותר לטבול בהן אם יש מ' סאה במקוה (מרדכי הלכות נדה בשם רוקח); אבל אם אין בה מ' סאה, אין לטבול שם דלא מקרי חבור לנהר ע"י זה ועיין בא"ח סימן קנ"ט (ב"י ס"ס זה ולא כרוקח).
Paragraph 37 — Roofing tiles, even though they have cracks and crevices, do not invalidate a mikvah because they were not made to hold water.	סעיף לז — רעפים שמכסין בהן הגגות, אף על פי שיש בהן גומות וחקקים, אינן פוסלין המקוה לפי שלא נעשו לקבל בהם.
Paragraph 38 — One who leaves a sack or box under the pipe, the water that runs off from them does not invalidate the mikvah.	סעיף לח — המניח שק או קופה תחת הצנור, אין המים הנמשכין מהן פוסלין את המקוה.
Paragraph 39 — What we have said, that anything which was not made to hold water does not invalidate the mikvah, was only said regarding the water falling into the mikvah by itself; but if a person put the water into the mikvah, it is invalid; because any water [that was transported] by man, even if it was splashed in by hands or feet, and even if one walked over water and it splashed by itself from his feet to the mikvah, it is invalid. In what case is this said? If it was splashed in using his feet. But if one was riding an animal and the feet of the animal splashed in the water, it is not invalidated; even though it was splashed by the animal he was riding, it is not like a splash from his feet. (and it was already explained that there are those that argue and see above paragraph 15).	סעיף לט — זה שאמרנו כל שאינו עשוי לקבל את המים אינו פוסל את המקוה, לא אמרו אלא כשנפלו מתוכן למקוה מעצמן; אבל אם נתנם אדם למקוה, הרי זה פוסל; שכל על ידי אדם, אפילו זילף בידיו וברגליו ואפילו עובר במים ונזדלפו מאליהם ברגליו למקוה, פסלוהו. בד"א, כשנזדלפו ברגליו. אבל אם היה רוכב על גבי בהמה ונזדלפו מים ברגלי הבהמה, לא פסלוהו; אעפ"י שע"י בהמה שהוא רוכב עליה נזדלפו, אין זה כמזלף ברגליו (וכבר נתבאר דיש חולקין ועיין לעיל סעיף ט"ו).
Paragraph 40 — A vessel that has a hole in its bottom, even an infinitesimal amount, is not considered a vessel to invalidate a mikvah; and in any case one should not initially be lenient to make a mikvah by bringing water in a vessel with holes. And if the hole is on its sides, it does not exclude it from the rules of vessels until it has a width of a bladder spout, which is [the size of] the first two fingers excluding the thumb, able to turn around in the airspace of the hole with room to spare, whether it is square or round, and it must be near the bottom [of the vessel], so that it cannot hold any water from it and below, but if it [the vessel] can hold any water below it [the hole], it is not excluded from the rules of vessels. And if one mixed lime and rocks and plugged the hole with them, it is not considered a plug that reverts it to the rules of vessels. Or if one dragged it on the ground, and even on lime and plaster, it is not considered a plug; but if one mixed lime and plaster and plugged it, it is considered a plug. Therefore if one wants to draw water from the mikvah in order to clean it, and there is a fear that perhaps 3 lugin of water that is in the vessel will fall back into the mikvah, after it is lacking 40 seah, and thus invalidate it, one should make an infinitesimal hole in the bottom, and thus the water that comes will not be considered drawn water; and if the water is flowing, this is not needed because a spring is not invalidated by drawn water. Gloss: And in any case the custom is to be strict also with respect to a spring, because there are those that argue with respect to a spring and say that drawn water invalidates it; and therefore one should initially be strict and make a hole in the vessel that the water is being drawn in, even for a spring, but if one did not do this and drew water from a complete vessel and three lugin of drawn water fell there and invalidated the mikvah and one [now] wants to clean it and make it kosher, if one can easily plug the aperture of the flow it is good to be strict and do this; but if it is a great deal of trouble to do this, or if after the fact one did not do this, one may rely on the lenient authorities that hold that drawn water does not invalidate a spring, because that is the main [opinion]; and even in a mikvah that doesn’t have a spring, if the vessel is not so large enough such that certainly 3 lugin have fallen in, only that one may suspect that some fell here and there and the like, we may be lenient; that doubt of 3 lugin is a rabbinic doubt, and one need not worry after the fact.	סעיף מ — כלי שניקב בשוליו, אפילו כל שהוא, אינו חשוב כלי לפסול המקוה; ומ"מ אין להקל לעשות מקוה לכתחלה ולהביא מים בכלי מנוקב כזה. ואם הנקב בצדדין, אינו בטל מתורת כלי עד שיהא ברוחב הנקב כשפופרת הנאד, שהוא כשתי אצבעות ראשונים מהארבעה שבפס היד, מתהפכות בחלל הנקב בריוח, בין שהוא מרובע בין שהוא עגול, ויהא קרוב לשוליו, שאינו יכול לקבל שום מים ממנו ולמטה, אבל אם מקבל שום מים למטה ממנו, לא נתבטל מתורת כלי. ואם עירב סיד וצרורות וסתם בהם הנקב, לא חשיב סתימה להחזירו לתורת כלי. או אם הושיבו על גבי הארץ, ואפילו על גבי סיד וגפסית, לא חשיב סתימה; אבל אם עירב סיד וגפסים וסתמו, חשוב סתימה. הילכך הרוצה לשאוב מים מהמקוה לנקותו, וירא שמא יחזרו מהכלי שמוציאין בו המים ג' לוגין למקוה, אחר שחסרו מ' סאה, ויפסלוהו, יקוב הכלי בשוליו כל שהוא, ואז לא יחשבו המים שבו שאובין; ואם הם מים נובעים, אין צריך לכך כי המעיין אינו נפסל בשאיבה. הגה: ומכל מקום נהגו להחמיר גם במעיין (מרדכי ה"נ בשם השאלתות מהרי"ק שורש נ"ה ותה"ד סימן רנ"ח), כי יש חולקין אפילו במעיין ואומרים דשאיבה פוסלת; ולכן לכתחלה יש להחמיר לנקוב הכלי ששואבין בו, אף במעיין, ואם לא עשו כן ושאבו בכלי שלם ונפלו שם שלשה לוגין שאובין ונפסלה המקוה ורוצין לנקותה ולהכשירה, אם אפשר לפקוק נקבי הנביעה בקלות טוב להחמיר ולעשות כן; אבל אם יש טורח גדול בדבר, או בדיעבד שלא עשו כן, יש לסמוך אמקילין דסוברין דאין שאיבה פוסלת במעיין (מהרי"ק שורש נ"ה), כי כן עיקר; ואפילו במקוה שאין בה מעיין, אם אין הכלי גדול כל כך שבודאי יפלו שם ג' לוגין שאובין, אלא שיש לחוש שמא נפלו בזה אחר זה וכיוצא בזה, אזלינן לקולא; דספיקא דג' לוגין שאובין הוי ספיקא דרבנן, ואין לחוש בדיעבד. (מהרי"ק שורש נ"ו והגהות סמ"ק).
Paragraph 41 — One who placed vessels under a pipe in order to receive its water that falls from it into the mikvah, if he placed them when the clouds were gathered and before the clouds were scattered it rained and filled them up, it is considered as if they were intentionally [placed there] and it is drawn [water]; but if the clouds were not gathered when they were placed there. and afterwards they gathered and were filled; or even if they were placed there when the clouds gathered, and then the scattered, and they were left there until returned and gathered and it rained and they filled up, it is not considered intentional and they do not invalidate; on the condition that the vessels are broken or they are overturned in a manner that they are not lifted off of the ground, because if they are lifted off the ground with the water, they are considered drawn [water] and invalidate the mikvah.	סעיף מא — המניח כלים תחת הצנור לקבל מימיו שיפלו מהם לתוך המקוה, אם הניחם בשעת קשור עבים וקודם שנתפזרו העבים ירדו גשמים ונתמלאו, חשובים לדעת והווי שאובין; אבל אם לא נתקשרו העבים בשעה שהניחם, ואח"כ נתקשרו ונתמלאו; או אפילו הניחן בשעת קישור העבים, ונתפזרו, ונשארו שם עד שחזרו ונתקשרו וירדו גשמים ונתמלאו, לא חשיבי לדעת ואינם פוסלין; ובלבד שישבור את הכלי או יהפכנו בענין שלא יגביהנו מעל הארץ, שאם מגביהו מן הארץ עם המים, חשובים שאובין ופוסלים את המקוה.
Paragraph 42 — One who left jars on top of the roof, to dry them out, and it rained on them and they filled up, even though it is the rainy season, one may break the jars or overturn them, and the water that was in the jars is kosher to immerse in; even though all of the water had been in vessels, they were not filled by hand; but if one would pick up the jars and pour them out, then all of the water in them is [considered] drawn.	סעיף מב — המניח קנקנים בראש הגג, לנגבם, וירדו עליהם גשמים ונתמלאו, אע"פ שהיא עונת גשמים, הרי זה ישבור הקנקנים או יכפם; והמים שהיו בקנקנים, כשרים לטבול בהן ואף על פי שכל המים האלו היו בכלים, שהרי לא מילאן בידו; אבל אם הגביה הקנקנים ועירם, הרי כל המים שבהם שאובים.
Paragraph 43 — If a plasterer forgot his cistern in a mikvah and it filled with water, even though there is only a little left in the mikvah and the cistern has the majority of the mikvah, one may break the cistern in its place and the mikvah will be entirely kosher. And likewise one who arranged his jars in a mikvah in order to store them, and they filled up with water, even though the mikvah absorbed its water and there is no water left at all except for the water in the jars, one may break the jars, and the water that pools from them is a kosher mikvah.	סעיף מג — הסייד ששכח עציץ במקוה ונתמלא מים, אע"פ שלא נשאר במקוה אלא מעט והרי העציץ יש בו רוב המקוה, הרי זה ישבור העציץ במקומו ונמצא המקוה כולו כשר. וכן המסדר את הקנקנים בתוך המקוה כדי לחסמן, ונתמלאו מים, אף על פי שבלע המקוה את מימיו ולא נשאר שם מים כלל אלא מים שבתוך הקנקנים, הרי זה ישבור את הקנקנים, והמים הנקוים מהם מקוה כשר.
Paragraph 44 — 3 lugin of drawn water does not invalidate a mikvah unless it falls into the mikvah from a vessel, but if the drawn water was dragged outside of the mikvah and it ran and went down into the mikvah, it does not invalidate the mikvah until it is half-half; but if the majority is from kosher [water], the mikvah is kosher. How so? A mikvah that has 20 seah and a bit of kosher water, and one fills it by drawing water outside of the mikvah and letting the water run and go down into the mikvah, whether it ran on ground or in a pipe and or a similar object of a sort that does not invalidate a mikvah, it is kosher and even if it is completed to 1000 seah, because the drawn [water] that ran is kosher if there was already a majority of the 40 seah from kosher [water]. And so too a roof that had at the top 20 seah and a bit of rainwater, and it was filled via [drawn water carried on] shoulders and one added to it less than 20, rendering the entire amount invalid, and then a pipe was opened and it all ran into another mikvah, it is a kosher mikvah, because drawn water that ran is totally kosher, since there was there a majority kosher water. Gloss: But if one first ran the invalid water, and after that added a majority of kosher water, it does not help.	סעיף מד — אין המים שאובים פוסלים את המקוה בג' לוגין עד שיפלו לתוך המקוה מהכלי, אבל אם נגררו המים השאובים חוץ למקוה ונמשכו וירדו למקוה, אינם פוסלים את המקוה עד שיהיו מחצה על מחצה; אבל אם היו רוב מהכשרים, הרי המקוה כשר. כיצד, מקוה שיש בו עשרים סאה ומשהו מים כשרים, והיה ממלא ושואב חוץ למקוה והמים נמשכים ויורדים למקוה, בין שהיו נמשכים על גבי קרקע או בתוך הסילון וכיוצא בו מדברים שאינם פוסלים את המקוה, הרי הוא כשר ואפילו השלימו לאלף סאין, שהשאובה שהמשיכוה, כשרה אם היה שם רוב מ' סאה מן הכשר. וכן גג שהיה בראשו כ' סאה ומשהו מי גשמים, ומילא בכתפו ונתן לתוכו פחות מכ', שנמצא הכל פסול, ופתח הצנור ונמשכו הכל למקוה אחר, הרי זה מקוה כשר, שהשאובה שהמשיכוה כולה כשרה, הואיל ויש שם רוב מהכשר. הגה: אבל אם המשיך תחילה מים פסולים, ואח"כ הביא עליהם רוב מים כשרים, לא מהני (דקדוק הב"י מדברי הרמב"ם).
Paragraph 45 — The distance of this running is at least 3 tefachim.	סעיף מה — שיעור המשכה זו אין פחות מג' טפחים.
Paragraph 46 — Running only works on ground or on a pipe that was not called a ‘vessel’ when detached, but if it ran on top of vessels, even dung vessels and the like, it is not [considered] running. Gloss: And there are those that say that running does not hold unless it is necessarily on ground that is able to absorb it, but if it continues on a stone floor which is not able to absorb it, on all the more so on a plank or vessel, even though it does not invalidate the mikvah, it does not help. And it is good to be strict initially.	סעיף מו — אין המשכה מועלת אלא על גבי קרקע או על גבי צנור שלא היה עליו שם כלי בתלוש, אבל אם המשיך על גבי כלים, אפילו כלי גללים וכיוצא בהם, לא הוי המשכה (הראב"ד). הגה: וי"א דאין המשכה מועלת אלא דוקא על גבי קרקע הראוי לבלוע בה, אבל אם המשיך על גבי רצפת אבנים שאין ראוי לבלוע בה, וכל שכן על גבי דף או כלי, אע"פ שאינו פוסל המקוה, לא מהני (ב"י בשם מרדכי פ"ב דשבועות שכ"כ בשם הרוקח). וטוב להחמיר לכתחילה.
Paragraph 47 — A mikvah that gushes and dries in the summer, and there was a pit a little bit away and one filled [the pit] with drawn water and the mikvah filled up from under the ground from this same drawn water, the mikvah is kosher as if it gushes.	סעיף מז — מקוה שנובע ונתייבש בקיץ, והיה בור רחוק ממנו קצת ומלאוהו מים שאובים ונתמלא המקוה מתחת הקרקע מאותם מים שאובים, המקוה כשר כאלו הוא נובע.
Paragraph 48 — One who would like to run water into a mikvah, it must not be done with something that is susceptible to impurity. For example, if one wishes to run rainwater into another place to make a mikvah, one should not hold a plank in his hand and have the water pass over it, but rather one should put the plank on the ground and remove his hand from there before the water passes over it. So too a metal pipe, one may not use it to run water into a mikvah, because it is susceptible to impurity. This is in the case where the water is falling directly from something that is susceptible to impurity into the mikvah, but if it is falling onto its outer rim, and then runs into it, or if one attaches to the mouth of the lead pipe a small pipe of wood or of earthenware so that the water trickles from it into the mikvah, it is kosher. If the metal pipe is attached to the ground, even trickling, directly into the mikvah, it is kosher since [the pipe] is not susceptible to impurity, because it loses its status due to the ground. (And there is no difference if it is buried under the ground or not).	סעיף מח — הבא להמשיך מים למקוה, צריך שלא יהא בדבר המקבל טומאה, כגון מי גשמים שרוצה להמשיכם למקום אחר לעשות מקוה, לא יאחז בידו דף ויעבירם עליו, אלא יניח הדף בקרקע ויסיר ידו משם מטרם יעברו המים עליו. וכן סילון של מתכת, אסור להמשיך בו מים למקוה, שמקבל טומאה; והוא שיהיו המים נופלים להדיא מדבר המקבל טומאה לתוך המקוה, אבל אם נופלים על שפתו בחוץ, ונמשכין לתוכו, או שמחבר לפי הסלון של אבר צנור קטן של עץ או של חרס שהמים מקלחין ממנו למקוה, כשר. ואם הסלון של מתכות מחובר לקרקע, אפילו מקלח, להדיא לתוך המקוה, כשר שהרי אינו מקבל טומאה, לפי שהוא בטל אגב קרקע. (ואין חילוק בין אם טמון תחת הקרקע או לא) (כתב הב"י שכן משמע מתשובת הרא"ש ותשובת רמב"ן ורשב"א ומרדכי בשם הרא"מ ור"ש בר"ב).
Paragraph 49 — In what case are these things said? When one is running simple rainwater, but if one runs [water] from a spring or a mikvah, even via something that is susceptible to impurity, it is kosher because the place into which the water is run is considered as if it is attached to the spring or mikvah from which the water was run from; and there are those who do not make this distinction.	סעיף מט — במה דברים אמורים, בממשיך מי גשמים בעלמא, אבל אם ממשיך ממעין או ממקוה, אפילו על ידי דבר המקבל טומאה, כשר דחשבינן לזה המקום שממשיך המים לתוכו כאילו הוא מחובר למעיין או למקוה שממשיך המים משם; ויש מי שאינו מחלק בכך.
Paragraph 50 — A mikvah of rainwater which has a breach in one of its walls and the water is going out of the crack, if, after [the water] goes out, and it reaches the level of the crack, there is 40 seah left, it is kosher; and if not, it is invalid because it is flowing and a mikvah doesn’t purify with flowing [water]. Gloss: There are those that are stringent even if there is 40 seah left below the crack, and one should worry about their opinion initially, and seal the crack. All of this is for a mikvah that did not come from a spring, but if it came from a spring, one need not worry about it flowing. And, water going out is only considered flowing if it does not come back into the mikvah, but if it goes out a little and comes back, it is not called flowing. And if one would like to plug the crack so that there would remain 40 seah, one should not plug it with his hand or with anything that is susceptible to impurity; and there are those that permit to plug it with something that is susceptible to impurity.	סעיף נ — מקוה של מי גשמים שנפרץ אחד מכתליו והמים יוצאים דרך הסדק, אם ישארו בו מ' סאה אחר שיצאו קצתן שעד הסדק, כשר; ואם לאו, פסול משום דהוי ליה זוחלין ואין מקוה מטהר בזוחלין. הגה: ויש מחמירין אפילו אם ישארו מ' סאה עד הסדק, ויש לחוש לדבריהם לכתחלה לסתום הסדק (טור בשי"א וב"י בשם המרדכי). וכל זה דוקא במקוה שאינה באה ממעיין, אבל אם היא באה ממעיין, אין לחוש לזחילתה (ב"י בשם מהרי"ק שורש קנ"ו). ואין יציאת המים קרוי זוחלין, אלא כשאין חוזרין למקוה אבל כשיוצאין מעט וחוזרין שם, לא מקרי זחילה. (ריב"ש סימן רצ"ב). ואם בא לסתום הסדק כדי שישארו בו מ' סאה, לא יסתום אותו בידו ולא בכל דבר המקבל טומאה; ויש מי שמתיר לסתום בכל דבר שמקבל טומאה.
Paragraph 51 — If the mikvah has a crack and its water is dripping out very slowly, or it is being absorbed into the ground very slowly, it is kosher because the flow is not recognizable.	סעיף נא — ניקב המקוה ומימיו נוטפים מעט מעט או נבלעים בקרקע מעט מעט, כשר לפי שאין זחילתן ניכרת.
Paragraph 52 — One who would like to mix an invalid or lacking mikvah with a kosher mikvah in order to make it kosher; or both of them are lacking and one wants to mix them to make them kosher, they must have a hole between them the size of a bladder spout (and the trickle between them must be as wide as the hole), and once the invalid has mixed with the kosher, even for a second, it remains forever kosher, even if the hole is later plugged. Anything that stands [in the way] and decreases the [hole the size of a] bladder spout, even something that originated in the water [invalidates the hole]. If there is a doubt whether the hole is the size of a bladder spout or not, it is invalid. If there are many small holes, they combine to [the size of] a bladder spout, if the one mikvah is complete and the other lacking. Gloss: And one may dig a mikvah on the side of a river and immerse in it, even though it does not have 40 seah, because the moist ground is porous and since it is near the river and one does not see the pores between them, being that the water comes from the river via the pores, that is, from little holes in the ground, they are [considered] attached. But if they are both lacking, the small holes do not combine to be like [the size of] a bladder spout (and likewise if a mikvah is split by a sack or basket, if there is not the measure of a mikvah on one side, it is invalid).	סעיף נב — הבא לערב מקוה פסול או חסר עם מקוה כשר, להכשירו; או ששניהם חסרים ובא לערבם להכשירם, צריך שיהא נקב שביניהם רחב כשפופרת הנאד (וקילוח המים יהיה כרוחב הנקב) (ריב"ש סימן רל"ב בשם א' מהמפרשים וכן כתב הבית יוסף), ולאחר שנתערב הפסול עם הכשר, אפילו רגע, נשאר לעולם בהכשרו, אפילו נסתם הנקב אח"כ. כל שיעמוד כשפופרת הנאד ממעטו, אפילו דבר שהוא מבריית המים. ספק אם הנקב רחב כשפופרת הנאד אם לאו, פסול. אם יש נקבים דקים הרבה, מצטרפין לכשפופרת הנאד, אם המקוה האחד שלם והשני חסר. הגה: ומותר לחפור מקוה בצד הנהר ולטבול בה, אע"פ שאין בה מ' סאה, דהא ארעא חלחולי מתחלחלת והואיל והוא סמוך לנהר ואנו רואין החלחולים שביניהם, שהמים באין מן הנהר דרך החלחול, דהיינו מנקבים דקים שבקרקע, הוו חבור (מרדכי ה"נ בשם ראבי"ה). אבל אם שניהם חסרים, אין הנקבים הדקים מצטרפין לכשפופרת הנאד (וה"ה אם חלק מקוה בסל או שק, אם אין שיעור מקוה בצד אחד, פסול).
Paragraph 53 — One who would like to make a drawn mikvah kosher via a complete mikvah that is not drawn, even though they are only touching a hairsbreadth, it is kosher even if the touching water does not see the see the air. Gloss: And [this applies] specifically to drawn water that is invalid rabbinically, but if it is invalid biblically one needs [the size of] a bladder spout as explained; and even if it is invalid because of drawn water there are those that argue, and so one should instruct.	סעיף נג — הבא להכשיר מקוה שאוב ממקוה שלם שאינו שאוב, אף על פי שאינו משיקו אלא כשערה, כשר ואפילו אין מי ההשקה רואין פני האויר. הגה: ודוקא בפסול שאיבה שהיא מדרבנן, אבל בפסול דאורייתא בעינן כשפופרת הנאד (ת"ה ור"ש במקואות) כמו שנתבאר; ואפילו בפסול שאובה יש חולקין (טור והרא"ש), וכן ראוי להורות.
Paragraph 54 — A wall between two mikvahs that has a crack from one side to the other, even an infinitesimal amount perpendicularly, combines to mix the two mikvahs to make them kosher; and if horizontally, they do not combine unless there is a bladder’s spout [size crack] in one place, and if there is a breach in the wall on top of both of the [mikvahs], the height of a garlic peel and the width of a bladder’s spout, it is kosher. Gloss: And so too if there was a mound of dirt between the two mikvahs, if a little bit was taken off from the height of the mound until there is a trickle from this one to that one, the width of a bladder’s spout by the height of a garlic peel, it is sufficient, for we do not need a full bladder’s spout except for a hole.	סעיף נד — כותל שבין ב' מקואות שנסדק מצד זה לצד זה, אפילו כל שהוא לשתי, מצטרף לערב שני המקואות להכשירם; ואם לערב, אינם מצטרפים עד שיהא במקום אחד כשפופרת הנאד, ואם נפרץ הכותל למעלה זה לזה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפופרת הנאד, כשר. הגה: וה"ה אם היה גל של עפר בין ב' המקואות, אם נטל מגובה הגל מעט עד שמקלחין זה לזה כרוחב שפופרת הנאד ברום קליפת השום, סגי דלא בעינן כמלא שפופרת הנאד אלא בנקב (מרדכי ה"נ).
Paragraph 55 — Three mikvahs, where two of them have 20 seah of kosher water, and one of them has 20 seah of drawn water, and they stand right next to each other, if the one with drawn water is on the side; if three people go down and immerse in them and the [mikvahs] overflow the sides and they all combine, all of them have become kosher, because at one time they were connected together as 40 seah of kosher water, and those that immersed themselves are pure. But, if the drawn water was in the middle, in such as way that the two kosher ones cannot mix except through it, they are not kosher and they remain as they were in the beginning and those that immersed in them were not purified.	סעיף נה — שלשה מקואות שיש בשנים מהם בכל אחד עשרים סאה מים כשרים, ובאחד מהם עשרים סאה מים שאובין, ועומדין זה בצד זה, אם השאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו בהם ומתוך כך נתמלאו ויצאו על שפתם ונתערבו יחד, הוכשרו שלשתם, כיון שפעם אחת היו מחוברים ביחד מ' סאה מים כשרים, ואותם שטבלו בהם, טהורים. ואם השאוב באמצע, שאין שני הכשרים יכולין להתערב אלא על ידו, לא הוכשרו אלא נשארו כמו שהיו תחלה ואותם שטבלו בהם לא נטהרו.
Paragraph 56 — Two mikvahs of 20 seah each, one of drawn [water] and one kosher, if two [people] went down and they [the mikvahs] touched and [the people] immersed in them, even if the water of one was red and turned white or was white and turned red, the mikvahs are as they were and those that immersed are as they were.	סעיף נו — שני מקואות של כ' כ' סאה, אחד שאוב ואחד כשר, ירדו שנים והשיקום וטבלו בהם, אפילו אדומים והלבינום או לבנים והאדימו, המקואות כמות שהיו והטובלים כמות שהיו.
Paragraph 57 — Anything that is connected to the mikvah is like the mikvah and one may immerse in it. Indentations next to the mouth of the mikvah, and animal hoof prints that had in them water that had mixed with the mikvah water, [a connection] the size of a bladder’s spout, one may immerse in them. Gloss: And so too, a vessel that was placed by the side of the mikvah, one may push the mikvah [water] with his hand so that a wave of water will go over the vessel, thus [the vessel]’s immersion counts; on condition that the wave does not detach, but continues to be attached to the mikvah.	סעיף נז — כל המעורב למקוה הרי הוא כמקוה ומטבילין בו. גומות הסמוכות לפי המקוה ומקום רגלי פרסות בהמה שהיו בהם מים מעורבים עם מי המקוה כשפופרת הנאד, מטבילין בהם. הגה: ולכן כלי המונח בצד המקוה, מנענע בידו המקוה כדי שיעשה גל במים ויעבור על הכלי, ועולה לו הטבילה; ובלבד שלא יעקור הגל ממקומו, אלא יהא מחובר למקוה. (כן משמע בפ"ו דמקואות לדעת המפרשים).
Paragraph 58 — Holes and cracks in caves, one may immerse in them even if their water (only) mingles with the mikvah water an infinitesimal amount.	סעיף נח — חורי המערה וסדקי המערה, מטבילין בהם אף על פי שאין המים שבהם מעורבים עם מי המקוה (אלא) בכל שהוא.
Paragraph 59 — A dugout under a mikvah, if the ground between the mikvah and dugout is stable and can stand on its own, one may not immerse in the water of the dugout until there is a mingling with the mikvah of [the size of] a bladder spout; and if one cannot stand on it, even if they is only an infinitesimal mingling, one may immerse in them.	סעיף נט — עוקה (פי' חפירה) שבתוך המקוה, אם היתה הקרקע המבדלת בין העוקה ובין המקוה בריאה ויכולה להעמיד את עצמה, אין מטבילין במים שבעוקה עד שיהיו מעורבין עם המקוה כשפופרת הנאד; ואם אינה יכולה להעמיד את עצמה, אפילו אינם מעורבים אלא בכל שהוא, מטבילין בהם.
Paragraph 60 — Three indentations in a wadi, the lower one and upper one each have 20 seah, and the middle one has 40, and a flood of rainwater passes through the wadi, even though it goes into [the indentations] and goes out of them, this is not [considered] mixing and one may not immerse except in the middle one, because flowing water only mixes if it becomes still.	סעיף ס — ג' גומות שבנחל, התחתונה ועליונה של כ' סאה, והאמצעית של מ', ושטף של גשמים עובר בתוך הנחל, אע"פ שהוא נכנס לתוכן ויוצא מתוכן, אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית, שאין הנזחלין מערבים אא"כ עמדו.
Paragraph 61 — If one folds his arms and legs and sits in an aqueduct, if the water goes all over him, he is pure.	סעיף סא — הכופת ידיו ורגליו וישב לו באמת המים, אם נכנסו מים דרך כולו, טהור.
Paragraph 62 — A mikvah that has barely 40 seah, one who immerses in it should not jump in, so that it should not be lacking water due to his jumping in; and one should not immerse twice in a row; if two people immerse one after the other, even though the feet of the first one are still touching the water, the second remains impure, because it was lacking water from the 40 seah.	סעיף סב — מקוה שיש בו מ' סאה מצומצמות, האדם הטובל בתוכו לא יקפוץ לתוכו, שלא יחסרו המים בקפיצתו בתוכו; ולא יטבול בו פעמים זה אחר זה; טבלו בו שנים זה אחר זה, אע"פ שרגליו של ראשון נוגעות במים, השני בטומאתו, שהרי חסרו המים מארבעים סאה.
Paragraph 63 — If one immerses a thick garment which absorbs water, as long as the garment is touching the mikvah, it is kosher even though 3 lugin have seeped out of the garment into the mikvah. Once he takes it out, it [the mikvah] is invalid, because it is considered drawn from the water that has come out of the garment. If one immerses a kettle or other vessels, one should lower it into [the mikvah] via the opening, so that the water should not splash when it goes inside and it will thus be lacking, and one should take them out via their bottom so that water should not be left in them and the mikvah will be lacking. Gloss: all the water in the vessel, and also that the water in the vessel becomes drawn, and if it falls into the mikvah afterwards it will invalidate it, since there did not remain in it the measure of a mikvah.	סעיף סג — הטביל בו בגד עבה שהמים נבלעים בתוכו, כל זמן שהבגד נוגע במקוה, הוא כשר אף על פי שזבו ממנו שלשה לוגין למקוה; העלהו ממנו, פסול, שנעשה שאוב מהמים שירדו מהבגד לתוכו; ואם מטביל בו יורה או שאר כלים, מורידן לתוכו דרך פיהן, שלא ינתזו המים כשמכניסן לתוכו ונמצא שהוא חסר, ומעלהו דרך שוליו כדי שלא ישאר בו מהמים ויחסר מהמקוה. הגה: כל המים שבכלי, וגם שהמים שבכלי יהיו שאובים, ואם יפלו אח"כ למקוה יפסלו אותה מאחר שלא נשאר בה כשיעור מקוה (מלשון הרמב"ם).
Paragraph 64 — One who immerses a pillow or mattress [of leather] in the mikvah that has exactly 40 seah, once one lifts its edges from the water all the water inside becomes drawn; what should he do? He should immerse them and take them out via their bottom. But a sack or a box, one may immerse them and take them out in a usual manner and one need not worry.	סעיף סד — המטביל כר או כסת במקוה שיש בו מ' סאה מכוונות, כיון שהגביה שפתותיה מהמים נמצאות המים שבתוכן שאובין; כיצד יעשה, מטבילן ומעלן דרך שוליהן. אבל הקופה והשק, מטבילן ומעלן כדרכן ואינו חושש.
Paragraph 65 — A mikvah whose presumptive status is that it decreases to below 40 seah, (and a woman immerses in it), she must return and immerse again, as long as we do not know for a fact that there was 40 seah at the time of immersion; but if there was not presumptive status that its waters decrease so much as to go under 40 seah, even though sometimes its waters are greater and sometimes less, she does not need to return and immerse again; and in any case it is correct to ascertain before one immerses if it has forty seah. (and see above paragraph 41).	סעיף סה — מקוה שהוא מוחזק להיות מימיו מתמעטים ולעמוד על פחות ממ' סאה (וטבלה בו), צריכה לחזור ולטבול כל זמן שלא ידענו בודאי שבשעה שטבלה היה בו מ' סאה; אבל אם לא הוחזק להיות מימיו מתמעטין כל כך שיעמדו על פחות מארבעים סאה, אע"פ שפעמים שמימיו עולין ופעמים מתמעטין, אינה צריכה לחזור ולטבול; ומכל מקום כשר הדבר לעיין קודם טבילה אם יש בו ארבעים סאה (ועיין לקמן סעיף מ"א).
Paragraph 66 — A mikvah whose waters are spread out and one cannot be covered by them, one should put on one side of it stones or bundles of wood, so that the waters should gather to one area and rise, so that one may be covered by them, except that they should not split the entire mikvah; but using vessels, it would be invalid. Gloss: and even if she could be covered by the water, if the water is not at a depth of her navel plus a zeret [length of the spread from the tip of the thumb to the tip of the pinky], one should not immerse there initially lest one not immerse well. But if there is no other mikvah and one cannot fix [this one], even if she must lie on her face as a result of the water not being deep, if her body is covered at one time in this manner, she may immerse there, and see above chapter 198.	סעיף סו — מקוה שמימיו מתפשטין ואינו יכול להתכסות בו, נותן בו מצד אחד אבנים או חבילי עצים, כדי שיקבצו מימיו אל מקום אחד ויעלו בענין שיוכל להתכסות בו, ובלבד שלא יחלקו כל המקוה; אבל בכלים, פסול. הגה: ואפילו אם יכולה להתכסות במים, אם אין המים עמוקים עד טבורה ולמעלה ממנו זרת, לא תטבול בה לכתחלה שמא לא תטבול יפה (ב"י בסימן קצ"ח בשם תשובת הרשב"א וכ"כ רשב"ץ). מיהו אם אין מקוה אחרת וא"א לתקן, אפילו צריכה להשתטח על פניה מחמת שאין המים עמוקים, אם מתכסה גופה בדרך זה בפעם אחת, טובלת שם (תשובת הרשב"א סימן תתי"ח) וע"ל סימן קצ"ח.
Paragraph 67 — If it is doubtful drawn water, it purifies. How is that? If it is questionable whether or not drawn water fell in; or even if it is known that drawn water has fallen in, but it is questionable if there is 3 lugin or not; or even if it is known that there were 3 lugin, but it is questionable if the mikvah that it fell into had 40 seah or not, it is kosher.	סעיף סז — ספק מים שאובים, טהור. כיצד, מקוה שנסתפק אם נפלו לו מים שאובים או לא נפלו; ואפילו ידע בודאי שנפלו, ספק יש בהם ג' לוגין ספק אין בהם; ואפילו ידע בודאי שיש בהם ג' לוגין, ספק שהיה במקוה שנפלו בו מ' סאה ספק לא היה, ה"ז כשר.
Paragraph 68 — 2 mikvahs, one with 40 seah and one without; [and] 3 lugin of drawn water fell into one of them and it is not known which one, the doubtful [case] purifies because we are able to hang [a supposition]; if they both have less than 40 seah and it fell into one of them and we don’t know which one, each of them are invalid because we have nothing on which to hang [a supposition].	סעיף סח — ב' מקואות, אחד יש בו מ' סאה, ואחד אין בו; נפלו ג' לוגין מים שאובין לאחד מהם ואינו יודע לאיזו מהם נפלו, ספקו טהור מפני שיש לו במה יתלה; היו שניהם פחותים ממ' סאה ונפלו לאחד מהם ואין ידוע לאיזה מהם, כל אחד משניהם פסול שאין לו במה יתלה.
Paragraph 69 — A mikvah that was left empty and one came and found it full, it is kosher because it is a doubt of drawn water (and see above at the beginning of this chapter what I wrote about this).	סעיף סט — מקוה שהניחו ריקן ובא ומצאו מלא, כשר מפני שזה ספק מים שאובין למקוה (ועיין לעיל ריש סימן זה מה שכתבתי בזה).
Paragraph 70 — A pipe that trickles into a mikvah and there is a cavity by its side, if it is doubtful [if the water] is coming from the pipe or the cavity, it is invalid because the invalidity proves it; and if the mikvah has a majority kosher water, it is kosher because it is a doubt of drawn water, because there is there an established kosher mikvah.	סעיף ע — צנור שמקלח למקוה והמכתשת נתונה בצדו, ספק מהצנור למקוה ספק מהמכתשת למקוה, הרי זה פסול מפני שהפסול מוכיח; ואם יש במקוה רובו מים כשרים, הרי זה כשר שזה ספק מים שאובים, שהרי יש שם מקוה כשר קבוע.
Paragraph 71 — An impure [person] that went down to immerse, if there is a doubt if he immersed or not; or even if he immersed, there is a doubt if there was 40 seah, or, if there are two mikvahs one with 40 seah one without, and he immersed in one of them and does not know which one, he is impure because the status of impurity remains until he knows that he immersed appropriately. And so too a mikvah that was measured and found lacking, whether the mikvah was in a public area or a private area, all those that immersed in it are retroactively impure, unless he knows of a time that it was measured and found complete (and see above paragraph 65).	סעיף עא — טמא שירד לטבול, ספק טבל ספק לא טבל; ואפילו טבל, ספק יש בו ארבעים סאה ספק אין בו, שני מקואות אחד יש בו ארבעים סאה ואחד אין בו, טבל באחד מהם ואין ידוע באיזה מהם, טמא לפי שהטמא בחזקתו עד שיודע שטבל כראוי. וכן מקוה שנמדד ונמצא חסר, בין שהיה המקוה ברשות הרבים בין שהיה ברשות היחיד, כל הטהרות שנעשו על גביו למפרע טמאות, עד שיודע זמן שנמדד בו שהיה שלם (ועיין לעיל סעיף ס"ה).
Paragraph 72 — Two mikvahs that do not have in them forty seah, and three lugin fell into one of them and it is known into which one they fell, and afterwards a second set [of 3 lugin] fell and we do not know into which one they fell, I can presume and say: into the place that the first ones fell, the second ones fell; but if we do not know which one the first fell into, and for the second we do know into which one they fell, one cannot presume and say: into the place that the second one fell, the first ones fell. If one had 40 seah and the other did not, I can say: into the one with 40 they fell. One of drawn [water] and one not drawn, I may say: into the drawn one they fell.	סעיף עב — ב' מקואות שאין בהם ארבעם סאה, ונפלו שלשה לוגין לתוך אחד מהם וידוע לאיזה מהם נפלו, ואח"כ נפלו שניים ואין ידוע לאיזה מהם נפלו, הריני יכול לתלות ולומר: למקום שנפלו ראשונים נפלו שניים; אבל אם בראשונים לא נודע לאיזה מהם נפלו, ובשניים נודע לאיזה מהם נפלו, אין יכול לתלות ולומר: למקום שנפלו שניים נפלו הראשונים. אחד יש בו ארבעים סאה ואחד אין בו, הריני אומר: לתוך של ארבעים נפלו. אחד שאוב ואחד שאינו שאוב, הריני אומר: לתוך של שאוב נפלו.
Paragraph 73 — Two mikvahs that do not have 40 seah and three lugin fell into one of them and it is not known into which one they fell, and afterwards the rains came and filled them up, one may not initially immerse in either one of them.	סעיף עג — שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה ונפלו שלשה לוגין לתוך אחד מהן ואין ידוע לאיזה מהם נפלו, ואחר כך ירדו גשמים ונתמלאו, לא יטבול בשום אחד מהם לכתחלה.
Paragraph 74 — All discovered mikvahs are invalid, because they are to presumed to be drawn water.	סעיף עד — כל המקואות הנמצאים, פסולין, שחזקתם שאובין.
Paragraph 75 — There are those that forbid to place a kettle filled with hot water into a mikvah to warm it up, and similarly to fill a mikvah with hot water and to attach it to a river with a [hole the size of a] bladder spout. Gloss: And there are those who are lenient and permit to pour hot [water] into a mikvah to warm it. And in any case one should be stringent except in places where there is a custom to be lenient, then one should not prevent them. And the hot springs of Tiberias are permitted according to all. And after immersing in a kosher mikvah, one may go into a bathhouse in order to warm oneself; but to go bathe afterwards, there are those that forbid it, and so is the custom.	סעיף עה — יש מי שאוסר להטיל יורה מלאה מים חמין לתוך המקוה לחממו, וכן למלאת מקוה מים חמין ולחברו לנהר בשפופרת הנוד. הגה: ויש מקילין ומתירין להטיל חמין למקוה כדי לחממו (הגהות מרדכי דהל' נדה בשם ראבי"ה וריב"א). ומכל מקום יש להחמיר אם לא במקום שנהגו להקל, אז אין למחות בידן (בנימין זאב); ובחמי טבריא מותר לכולי עלמא (מרדכי בסוף שבועות). ולאחר הטבילה במי מקוה כשרים, מותרת ליכנס למרחץ כדי שתחמם עצמה (מרדכי); אבל לחזור ולרחוץ אח"כ, יש אוסרים (מרדכי בשם ר' שבט), וכן נהגו.