A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/מדעת - מדרשא
מאום, מאומה or דבר). Targ. Job XXXI, 7. Targ. Gen. XXII, 12 (Y. Levita מנדעם). Targ. Deut. XVII, 1; a. fr. -- Bekh. 51b עבדת ביש מי׳ (Rashi a. Tosaf.) thou didst somme- thing wrong (in giving the redemption money with the expectation of getting it refunded). Snh. 55a אחרינא אמי׳ וכ׳ for doing something else (unnatural gratification) he ought not to be punished. Tanh. Huck. 2 מסאבא מ׳ מן from anything unclean. B. Bath. 123a מ׳ ולא . .. מהניא לא (Ms. M. זמידי would Joseph have been given no preference whatever; a. e. -- V. מידי, מידם.
מדעת, v. מודעת.
מדף m. (דפף; v. דף) clap-board, trap for birds. Kel. XXIII, 5.
מדף m. (נדף) a vessel used for smoking bees out, v. דבורה. Kel. XVI, 7.
מדף m. (נדף) indirect contact by shaking, breathing &c. (cmp. מדרס, היפט). - Esp. מ׳ טומאת, or מ׳ the unclean- ness of an o~ye ct arising from an unclean person's n-- direct contact; the obyect thus made unclean; uncleanness of a mtinor degree. Nidd. 4a תחתיו נתון (טמא) ומ׳ (Tosef. Toh. IV, 4 מדרס) and an obbject of minor uncleanness rests under it. Sifra M'tsor a, Zabim, ch. IV, Par. 3 עושה מ׳ תחתין he makes the things under him (e. g. cushions directly under his head) unclean as a middaנ a. e. -- Pl. מדפות laws concerning middaf. Y. Sot. V, 20b. Y. Dem. II, 23a top. -- Y. Sabb. VII, 9d bot. מגעות מ׳ מהו what kind of middafoth? Contact.
מדק, v. דקק.
מדקא, v. מד־.
מדר m. (transpos. of מרד, v. מרדא) [fallings, v. גלל,] ordure, a material used for vessels. Sifra M'tsor a, Neg., Par. 6, ch. IV. [R. S. to Neg. XII, 6 quotes מרד, ref. to מרדא Ab. Zar. 75b.]
מדר, Hif. המדיר (denom. of מדרון) to slant, to incline. B. Bath. 22b וכ׳ את בממדיר Ar. a. Ms. F. (Ms. M. בממרי׳; ed. במדיר. Ms. H. במרדד; Ms. O. בממרדיר, v. Rabb. D. S. a. l. note) when he inclines the sill of his wall (so that none can stand or lean on it).
מדרא m., pl. מדרי (transpos. of מרדא; ירד; cmp. מדרון) imater-courses, gutters. Sabb. 145b דבבל מ׳ הני (Ms. M. מ׳ בי; Ms. O. מרדי בי) the drains of Babylonia; Bekh. c44b מדורי (corr. acc.).
מדא־ m. (transpos. of מרדא, רדי; cmp. preced.) chas- tising whip. Yoma 23a (Ms. L. מרתעא; Ar. s. vv. פדר מדוורתא; Ms. O. מתעורתא, v. Rabb. D. S. a. l. note 8), v. פפקיע I.
מדרגה, מדרי׳ f. (b. h.; דרג) 1) embankment, ac- clivity. Kil. VI, 2 במ׳ ואחת בארן אחת one row on level ground and one on the embankment. Y. ib. 30c top שיפוע כלמטן המ׳ (not שופע) the slope of the embankment is considered as if on a level with the lower ground; Y. Sabb. XI, 13a bot.; a. fr. -- Pl. מדרגות, מדרי׳. Tosef. Peah I, 9. Shebi. II, 8; Tosef. ib. III, 4, v. גיא. -- 2) step, rank. Kdd. 40b.
מדר, pl. מדרות, v. מדור.
מדרוכיתא f. pr. n. (דרך) AMadrokhitha, name of a peak. Targ. ISam. XIV, 4 (h. text סנה).
מדרון, מד׳ (n Y. Dial.) מונדרן, מנדרן m. (v. מררא a. נדר II) sloping; מ׳ מקום declivity. Pes. 42a, opp.אשבורן. B. Mets. 82b, so. -Y. Sabb. XI, 13a bot. מו׳ המקום בשהיה when the place was sloping; Y. Erub. X, 26a bot. מנ׳; Y. B. Bath. I, end, 13a מנדרון. Y. Erub. I, 18c top וכ׳ מו׳ היה (sub. מקום) if there was a declivity in the middle of the alley. Y. Sot. IX, 23c bot. מנ׳. - Tosef. Mikv. IV, 10 (expl. חדדלית) מד׳ הבאין גשמים מי (Maim. to Mikv. V, 6 המ׳ מן) rain water that runs down a declivity.
מדרון, מוד׳ ch. same. Targ. Mic. I, 4 (ed. Vil. מוד׳; h. text מורד). Targ. Ps. LXXXIII, 14 (ed. Lag. מוד׳). V. נדי II.
מדריגה, v. מדרגה.
1) treading, place trodden upon, in (דרס)m. מדרס gen. basis, seattt, esp. midras, levitical uncleanness arising from a gonorrhoeist's immediate contact by treading, lean- ing against &c. Nidd. VI, 3 ב)מ׳) המיטמא כל whatever can be made unclean as a midras; expl. b. 49b למ׳ דחזי כל whatever is fit to be used as a seat, Couch &c. Kel. XXIVV, 1. Par. X, I; a. v. fr. -In gen. הטומאה אב, uncleanness of the first degree. Rag. II, 7; a. fr. -- Pl. מדרסות cases oft midras. Hull. 35a. Sabb. 59a; a. e. - 2) a sort of shoe or heel. Tosef. Kel. B. Mets. II, 14 למ׳ או למנעול התקינו R. S. to Kel. XII, 5 (ed. למחרים, corr. acc.) if he mada the nail for a shoe or a midras.
מדרעא, v. מרדעא.
מדרקא, v. מורדקא.
מדרש m. (b. h.; דרש) textual interpretation; study. Keth. IV, 6 וכ׳ דרש מ׳ זה the following interpretation did R . . . . teach &c.; Shek. VI, 6. -Y. Yeb. XV, 14a עבדין מ׳ כתובה, v. כתובה; a. fr. --- Ab. I, 17 וכ׳ העיקר הוא המ׳ לא not study is the main thing, but practice is. Kidd. 49a bot. כ׳ אומר . . . משנה by Mishnah .. . . , R. Judah says, we understand textual interpretation (as Sifra, Sifre &c.), contrad. to הלכות. Ibb תורה מדרש תורה מאי (R. Johanan means) by Torah the interpretation of the Torah text; a. fr. --המ׳־ בית (abbr. בהמ) school, college. Meg. 27a בהכ בה״מ לעשותו מותר you may change a synagogue into a school house; a. fr. -- Pl. מדרשות. Ker. 13b. Y. Ter. VIII,. 45b top; (ib. I, 40a מקריות). Gen. R. s. A2 מ׳ בתי school. houses; a. fr. - Esp. Midrash, homiletic book. רבה מדרש PMMidrash Rabbah, homilies on the Pentateuch (and the fve קM'pilloth) (beginning with רבה הושעיא ר׳). חזית־ מ׳ (from its beginning חזית, Prov. XXII, 29)השיריב שיר מ׳ Canti- cum Rabbah; אסתר מ׳ MMidrash Esther or Esther Rabbah. &c. -- שמואל מ׳ a Midrash to the Books of Samuel; וים מ׳, also טוב שוחר (from its beginning, Prov. XI, 27) a Midrash to the Psalms. -- תנחומא מ׳ AMidrash llanhuma, to the Pentateuch. -- Pl. מדרשים Midrashim, esp. גות Rabbolh (a plural of רבה by false analogy). 93י*