A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature/מסיק - מסכן
מסיק m. (מסק) olive harvest. Y. B. Bath. III, 14a top, v. בציר I Hall. III, 9 מ׳ זיתי olives collected at the regular harvest, opp. ניקוף זיתי gleanings (v. ניקוף II); Y. Maasr. V, 51a top (not מיסיק). Y. Yeb. XV, 14a מ׳ ונכנס בציר יצא when the grape-cutting is over, the olive-harvest begins; a. e. -- V. מסיקה.
מסיק, part. Af. of גסק.
מסיק I m. (נסק) reaching definite conclusions, decid- ed. Hor. 14a, v. מקשה. -- V. נסק.
מסיק II m. (נסק; sub. מפים &c.) one who levies con- tributions, in gen. a Roman collector, oppressor (interch.. with מציק). Tosef. Ohol. XVI, 13 (ed. Zuck. מציק); Y. Pes. I, 27c; (Bab. ib. 9a, a. Ab. Zar. 42a מצ׳). -- Pl. משיקין. B. Kam. X, 5 מ׳ ונטלוהו and government officers confiscated it. Ib. 11 6b וכ׳ מצ׳. מס׳ דאמר מאן he who reads massikin is not at fault, nor is he who reads m'tsikia (ref. for the latter to מצוק, Deut. XXVIII, 57, for the former to Chald. סקאה for צלצל, ib. 42). Y. Sabb. XVI, end, 15a לעשות סופך במ׳ thou shalt be forced by the officers. -- Y. Dem. VI, 25b ששנו המ׳ מן it means that he rented the field from the of- ficers (who had confiscated itt).
מסיקא ch. same.- Pl. מסיקיא. Targ. Y. Deut. XXVIII, 42 (h. text צלצל, v. B. Kam. 116b quot. in preced.).
מסיקה f. =מסיק. Sabb. 17a. - Pl. מסיקות. B. Bath. 36b מ׳ שלש three olive-crops.
מסיקייו, v. מסוקיתא. m
מסירה f. (מסר) 1) harnessing, taking possession of a working animal by an act resembling harnessing. Kidd. I, 4, v. מוסרה. Tosef. ib. I, 8 ומוסירהה. . לו מסר מ׳ היא אאיזו (ed. Zuck. ומוסירה, Var. במוסרה) what is m'sirahh He(the seller) hands him (the buyer) a bit and he harnesses it (the animal); Kidd. 22b וכ׳ אחזה במ׳ כיצד what is bim- sirah (Kidd. I, 4) He seizes its hoof, hair &c., a. fr. -- 2) handing, delivery. Gitt. 9b, a. fr. מ׳ עדי, v. כרת; a. fr. - 3) levy. Cant. R. to IV, 4 (ref. to Num. XXXI, 5) . . שנים במ׳ . . twelve thousand men were raised by levy, Oppp). בנדבה as volunteers.
מסירין m. pl. (סרר) rebels, v. מסרבן.
מסית, מסית, v. יסת.
מסית m. (סתת) stone-cutter. Pesik. Slih., p. 166a; Yalk. Num. 744, v. גשש.
מסך I (b. h.; denom. of מסך) to temper, mix wine (cmpp. זג). Ab. Zar. 58b, v. מזג. Num. R. s. 10 מסכה יין וכ׳ Eve mixed wine for Adam. Ib. וכ׳ יין מוסכים היו they mixed strong with light wine a. e.
מסך II (b. h.; denom. of מסכה I) to cast (metal). Y. Ber. I, 2d top; Gen. R. s. 12, end מוסך Ar. (ed. Y. Ber. נוסך; Gen. R. מוצק), v. פולס. -- [Yalk. Ex. 165 ממסכת, read מסכת, v. סוך.]
מסך m. (b. h.; סכך II to be clear; cmp. מזג) clarifed, mixed drink. Ex. R. s. 42, end (play on מסכה, Ex. XXXII, 8) ה׳ מעביר שהוא מס״ך מנין קנטרוין ק״כ the gold in the calr weighed 120 centenaria, corresponding to the numerical value of mesekh (drink) which removes He (the Lord, i. e. leads to godlessness).
מסך m. (b. h.; סכך I) web, screen, curtain. Num. R. s. 6 וכ׳ שער מסך the curtain for the gate of the court. Yalk. Ex. 372; a. e.
מסכא, Sabb. 96b, v. סכא III.
מסכה I f. (b. h.; נסך) molten image. Snh. 103b (play on Is. XXVIII, 20 וכ׳ והמסכה) מ׳ לו תעשה הים מי כנד כונס צרה should a molten image be made a rival to him ׳who gathers the waters of the sea together like heaps'?; Num. R. s. 7; Yoma 9b. Sifra K'dosh., beg. (idols are called) מ׳ ניסוכים שהם ע״׳ש massekhah, because they are cast.
מסכה II f. (b. h.; סכך I) web, garment. Ex. R. s. 42, end (ref. to Ex. XXXII, 8) וכ׳ משתי לדורות הסכתן רעה מ׳ a bad web have you woven for future generations (follows the Chaldaic translation). -- V. מסכת.
*מסכה III (homiletic play, = כ מסי, v. אסי) thus healing. Ex. R. s. 42, end [read:] כך . . . הוא סורסי לשון וכ׳ אותן מרפא אני (v. סורסי) it is a contraction; the Lord says, Shall I thus cure them?, as we read (Ex. XXXII, 8-9); hey have made themselves a molten calf' . . . and the Lord said unto Moses, I have seen this people, and behold, it is a stifnecked people' (i. e. it is incurable).
מסכין, מסכינא, מסכינו, מסכינותא, v. מסכן. מסכנ׳.
*מסכן m. (next w.) poverty. Cant. R. to I, 4 (inter- preting מסכני, v. מסכן II; strike out אחר דבר) ממסכני נרוצה אחריד out of my poverty, we shall run after thee.
מסכן I m. (b. h.; סכן I) poor man;(adj.) scanty, scarce; trnsf. mean. Midr. Prov. ch. XXII בחייו מסוכן שהוא מ׳ the poor man is called misken, because he is sparsely supplied with means of livelihood; Lev. R. s. 34 בזוי שהוא מפני לכל he is called misken, because he is despised of all men (ref. to Koh. IX, 16). Ruth R. to I, 1 (ref. to Koh. l. c.) שהוא מי מ׳ מהו אלא היתה בזויה מ׳ שהיה ד׳ע של חכמתו וכי וכ׳ בדבריו בווי was the wisdom of R. Akiba who was a. poor man despised? But what does misken here mean ? One who proves himself mean by his own words (not practicing what he preaches); Koh. R. tto l. c. [read] אאלא בדבריו מ׳ שהוא ה; Yalk. Ruth 598 בדבריו דמ׳ ההוא אלא בזויה (insert חכמתו). Koh. R. l. c. שממסכין מי אלא מ׳ אין דבריו (not שמסכין) behold, a misken is none but he who makes his words appear mean. Ib. to IX, 15 קורא ולמה וכ׳ ואין הבריות בכל מצוי שאינו מ׳ אותו and why does the text call him (the good genius in man) misken (scarce)? Because he is rare among men, and (mmean) because the majority of people do not listen to him; ib. to IV, 13; a. fr. -- Yalk. ib. 979; Y'lamd. to Num. XXIV, 5 quot. in Ar. תורה מדברי שמ׳, read; בדבריו שפמ׳, v. supra. - Denom. 102a