Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/382

by Yosef Karo

If the Residence of a Non-Jew Interferes with the Eruv	אם דירת אינו יהודי מעכבת בערובו
Paragraph 1 - Someone who lives with a non-Jew in the yard is not rendered forbidden [by the non-Jew's presence] unless there are two Jews living in two houses who would render each other forbidden; then the non-Jew can render them forbidden. The non-Jew cannot renounce his property; they must rent it from him. Rem"a: If a Jew rents out or lends his house to a non-Jew, the non-Jew does not render him forbidden, because he did not rent or lend his house to him so that he would render him forbidden (the Magid chapter 2). However, if the house is the non-Jew's, a Jew rented it from him, and the non-Jew still lives in the house with him, renting the house does not work regarding renting for an eruv (Or Zarua). If a Jew rents out or lends his house to a friend (in a place in which non-Jews live), even though he retains power to use the house, it does not work [regarding an eruv], and they are still required to rent the non-Jew's [house] (Beit Yosef in the name of "I have seen it written").	סעיף א - הדר עם עכו"ם בחצר אינו אוסר עליו, עד שיהיו שני ישראלים דרים בשני בתים ואוסרים זה על זה אז העכו"ם אוסר עליהם. ואינו מועיל שיבטל העכו"ם רשותו, אלא צריך שישכירו ממנו. הגה: ישראל שהשכיר או השאיל ביתו לאינו יהודי אינו אוסר עליו, דלא השכיר או השאיל לו ביתו כדי שיאסר עליו (המגיד פרק ב′). אבל אם הבית של אינו יהודי, ושכרו ישראל ממנו ואינו יהודי דר בבית עמו, אין שכירות הבית מועיל לענין שכירות הערוב (אור זרוע). ישראל שהשאיל או השכיר בית לחברו (במקום שדרים אינם יהודים), אף על פי שיש לו תפיסה בבית לא מהני, וצריכים לשכר מאינו יהודי (בית יוסף בשם מצאתי כתוב).
Paragraph 2 - If the Jews renounced their property to one of them so that it would be treated as an individual living with a non-Jew, it doesn't work.	סעיף ב - אם בטלו הישראלים רשותם לאחד מהם כדי שיחשב כיחידי אצל האינו יהודי, אינו מועיל.
Paragraph 3 - If the non-Jew does not necessary walk through the Jews' [space], he does not render them forbidden. For example, if there are two yards open to each other but who do not necessarily have to walk through each other, in one yard lives a non-Jew, and in the other yard live two or more Jews, they can remove or bring in objects from one yard to the other on Shabbat through the window in between them and they need not rent from the non-Jew.	סעיף ג - אם אין לאינו יהודי דריסת רגל על הישראלים, אינו אוסר. כגון, שתי חצרות הפתוחות זו לזו ואין להם דריסת רגל זה על זה, ובחצר אחד דר אינו יהודי ובחצר אחר דרים שני ישראלים או יותר, מכניסין ומוציאין מחצר זו לחצר זו בשבת דרך חלון שביניהם ואין צריכין לשכר מהאינו יהודי.
Paragraph 4 - If one rents from a non-Jew generically, it works, and he need not specify that it is in order to allow carrying, nor must he record the renting in writing.	סעיף ד - השוכר מן האינו יהודי סתם, מועיל, ואין צריך לפרש לו שהוא להתיר הטלטול, ואין צריך לכתב שום כתיבה על שהכירות.
Paragraph 5 - We rent from a non-Jew even with something worth less than one pruta. And one is permitted to rent from him on Shabbat (Mordechai the beginning of Chapter HaDar). (And see below chapter 383.)	סעיף ה - שוכרין מאינו יהודי אפלו בפחות משוה פרוטה. ומתר לשכר ממנו בשבת (מרדכי ריש פרק הדר). (ועין לקמן סימן שפ"ג.)
Paragraph 6 - As long as the non-Jew has not reneged, the renting works, even for a long time. He cannot renege on his renting until he returns the money (Beit Yosef in the name of Rash"i chapter HaDar).	סעיף ו - כל זמן שאין האינו יהודי חוזר בו מועיל השכירות, ואפלו לזמן מרבה. ואינו יכול לחזר משכירתו עד שיחזיר הדמים (בית יוסף בשם רש"י פרק הדר).
Paragraph 7 - If one rented from a non-Jew for a specified time period, once this time period is finished he must rent again, and he must make a new eruv, as the first eruv does not come back to life.	סעיף ז - אם שכרו מהאינו יהודי לזמן ידוע, לכשיכלה הזמן צריך לחזר ולשכר שנית, וצריך לחזר ולערב, דאין ערוב ראשון חוזר ונעור.
Paragraph 8 - If one rented from a non-Jew for a specified time period and within this time period, the non-Jew rented his residence to someone else, the first rent is sufficient.	סעיף ח - אם שכרו מהאינו יהודי לזמן ידוע, ובתוך הזמן השכיר האינו יהודי דירתו לאחר, די בשכירות הראשון.
Paragraph 9 - If five live in a yard, one rents from the non-Jew for everyone.	סעיף ט - חמשה הדרים בחצר, אחד שוכר מהאינו יהודי בשביל כלם.
Paragraph 10 - If they rented from him against his will, it does not work, even if he normally rented to them before.	סעיף י - אם שכרו ממנו בעל כרחו, אינו מועיל, אף על פי שהיה רגיל להשכיר מקדם.
Paragraph 11 - However, one may rent from [the non-Jew's] wife, worker, or client even if he objects. (The worker of the worker or client of the boss is treated the same as the worker of the boss himself) (Rivas"h chapter 424).	סעיף יא - אבל מאשתו או משכירו ולקיטו, שוכרים אף על פי שהוא מוחה. (ושכירו של שכירו ולקיטו של בעל הבית, הוא כשכיר בעל הבית עצמו) (ריב"ש סימן תכ"ז).
Paragraph 12 - If [the non-Jew] does not want to rent, one of the residents of the yard should approach him until he lends him some space in which he can leave something there. This makes him like a client or worker, and he can rent without the knowledge of the non-Jew. There are some who say that he does not have to rent; instead, he should participate in the eruv, and this is enough.	סעיף יב - אם אינו רוצה להשכיר, יתקרב לו אחד מבני החצר עד שישאיל לו רשותו שיהא לו רשות להניח בו שום דבר, דהוה ליה כשכירו ולקיטו, ומשכיר שלא מדעת האינו יהודי. ויש אומרים שאינו צריך להשכיר, אלא נותן ערובו ודיו.
Paragraph 13 - If he specifies a place in the house to lend him, because he is not like his agent in the whole house, it doesn't work.	סעיף יג - אם יחד לו מקום בבית שמשאיל לו, כיון שאינו כשלוחו בכל הבית לא מהני.
Paragraph 14 - If they rent from the worker or client for a specified time, even if he is dismissed later from his position as worker or client, they remain permitted until the time period is over. However, if they rented from him without specifying, the rent is null upon his dismissal. Rem"a: This is also the case if they rented from the king's treasurer who is completely dismissed from the king. However, if he is just dismissed from the treasury but still is paid by the king, he is still considered a worker or client and they can rent from him. Therefore, the original rent still exists (Beit Yosef in the name of the Responsa of the Rashb"a).	סעיף יד - שכרו משכירו ולקיטו לזמן, אף על פי שסלקו תוך הזמן מהיות שכירו ולקיטו, מתרים עד תם הזמן. אבל אם שכרו ממנו סתם, כיון שסלקו נתבטל השכירות. הגה: והוא הדין אם שכרו מגזבר המלך ונסתלק לגמרי מן המלך, אבל אם לא סלקו רק מן הגזברות, ועדין אוכל פרס המלך, עדין מקרי שכירו ולקיטו ויוכל לשכר ממנו, ולכן גם שכירות הראשון עדין קים (בית יוסף בשם תשובת רשב"א).
Paragraph 15 - If a Jew and a non-Jew live in one house, [another member of the yard] must rent from the non-Jew and make an eruv with the Jew. Rem"a: This assumes that they each have independent living quarters. It is also the case if (two Jews) live in a similar arrangement in one house that [another member of the yard] must rent (from both of them) (Beit Yosef in the name of Hagahot Oshr"i).	סעיף טו - אם ישראל ואינו יהודי דרים בבית אחד, צריך לשכר מהאינו יהודי ולערב עם הישראל. הגה: אם יש לכל אחד דירה בפני עצמו, והוא הדין שני (אינם יהודים) הדרים בכהאי גונא בבית אחד, צריך לשכר (משניהם) (בית יוסף בשם הגהות אשרי).
Paragraph 16 - If a non-Jew has five Jewish workers or clients who live in his house, their residence is not considered residence such that they would render each other forbidden. (As the renting of a non-Jew does not render forbidden if [the other members of the yard] rented from the [non-Jewish] landlord) (Beit Yosef).	סעיף טז - אם יש לאינו יהודי חמשה שכירים או לקיטים ישראלים דרים בביתו, אין דירתם חשובה דירה שיאסרו זה על זה. (דשכירות של אינו יהודי אינו אוסר אם שכרו מבעל הבית) (בית יוסף).
Paragraph 17 - If there are two yards, one inside the other, with a Jew and a no-Jew in the inner one and a Jew in the outer one, or with a Jew and a non-Jew in the outer one and a Jew in the inner one, or even with a non-Jew in the inner one and two Jews in the outer one, [the non-Jew] renders [the Jews] forbidden. There is one who says that even with a non-Jew in the inner one and one Jew in the outer one, [the non-Jew] renders [the Jew] forbidden.	סעיף יז - שתי חצרות זו לפנים מזו, וישראל ואינו יהודי בפנימית וישראל בחיצונה, או שישראל ואינו יהודי בחיצונה וישראל בפנימית, ואפלו אינו יהודי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה, אוסר. ויש מי שאומר שאפלו אינו יהודי בפנימית וישראל אחד בחיצונה, אוסר.
Paragraph 18 - If a non-Jew rented his house out to another non-Jew but retains some rights that would allow him to leave objects there, they can rent from [the landlord]. If he retains no such rights, if the landlord retains the right to evict the tenant whenever he wants, they can rent from him. If this is not the case, [renting] does not work unless they rent from the tenant. Rem"a: This is also the case if there is a different person with possessions in the house; they can rent from him, because he is no worse than a worker or client (Beit Yosef in the name of the Rivas"h chapter 424).	סעיף יח - אינו יהודי שהשכיר ביתו לחברו אינו יהודי, אם נשאר לו שום תפיסה בבית, שיש לו רשות להניח שם שום כלים, יכולים לשכר ממנו. ואם לא נשאר לו שום תפיסה, אם יכול המשכיר לסלק השוכר תוך זמנו, יכולים לשכר ממנו, ואם לאו אינו מועיל אלא אם כן ישכרו מהשכור. הגה: והוא הדין איש אחר שיש לו תפיסה בבית יכולין לשכר ממנו, דלא גרע משכירו ולקיטו (בית יוסף בשם ריב"ש סימן תכ"ז).
Paragraph 19 - If there is a yard in which a Jew and a non-Jew live, and a Jew's house is adjacent to this Jew's house and it is not open to the yard, but there are windows between [the two houses], [the Jew in the non-yard house] cannot make an eruv through the window between them so that he can remove his objects to the yard through his neighbor's house. However, if there is an opening between them, it is permitted. There is one says that even if there is an opening between them, it is forbidden.	סעיף יט - חצר שישראל ואינו יהודי דרים בה, ובית אחד של ישראל אצל ביתו של זה ואינו פתוח לחצר וחלונות ביניהם, אינו יכול לערב עמו דרך החלון שביניהם כדי להוציא כליו דרך בית שכנו הפתוח לחצר. אבל אם פתח פתוח ביניהם מתר. ויש מי שאומר דאף אם פתח פתוח ביניהם אסור.
Paragraph 20 - If there is a yard in which Jews and non-Jews live, there are windows between one Jew's house and another Jew's house, and they made an eruv through the windows, even though they are permitted to move things from house to house through the windows, they are still forbidden to move things from house to house through the openings, because of the non-Jew, until they rent from him. Rem"a: On a boat in which there are many Jews with individual houses, they must make an eruv and rent ownership from the non-Jew who owns the ship, or to include this in the price paid to the ship (Beit Yosef in the name of Shibolei Leket, and see above chapter 366 paragraph 2).	סעיף כ - חצר שישראל ואינו יהודי שרויים בה, והיו חלונות פתוחות מבית ישראל זה לבית ישראל זה ועשו ערוב דרך חלונות, אף על פי שהם מתרים להוציא מבית לבית דרך חלונות הרי הם אסורים להוציא מבית לבית דרך פתחים, מפני האינו יהודי, עד שישכיר. הגה: ספינה שיש בה ישראלים רבים ויש להם בתים מיחדים, צריכים לערב ולשכר רשות מן האינו יהודי בעל הספינה או להבליעו בשכר הספינה (בית יוסף בשם שבולי לקט, ועין לעיל סימן שס"ו סעיף ב').