Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/561

by Yosef Karo

Shulchan Aruch Orach Chaim 561

The law of one who sees the cities of Yehuda and Jerusalem and the Temple in their destruction	דיני הרואה ערי יהודה, וירושלים, והמקדש בחורבנם
561:1 One who sees the cities of Yehuda in their [state of] destruction, says: "Your holy cities have become a desert" (Isiah 64:9), and rips [his clothing]. (One is not required until one arrives close to them, like the [mountains with] views over Jerusalem.) (Beit Yosef)	סעיף א הרואה ערי יהודה בחורבנן, אומר: "ערי קדשך היו מדבר", וקורע. (ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמו הצופים לירושלים) (ב"י).
561:2 One who sees Jerusalem in it's destruction says: "Tzion has become a desert, Jerusalem desolate" (Isiah 64:9), and rips. And when one sees the Temple, one says: "The house of our holiness and our glory where our fathers praised has become burnt with fire, and all our pleasant things have become desolate" (Isiah 64:10), and rips. From where should one rip? From the viewpoints [of Jerusalem]. And after wards when one sees the Temple, one rips another tear. And each tear is a te-phach {9cm}. And if one comes by way of the desert, that this way one sees the Temple first, one rips for the Temple a te-phach, and after wards, when one sees Jerusalem, one adds some [tearing] to the first tear.	סעיף ב הרואה ירושלים בחורבנה, אומר: "ציון מדבר הייתה, ירושלים שממה", וקורע. וכשרואה בית המקדש, אומר: "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה", וקורע. ומהיכן חייב לקרוע? מן הצופים. ואחר כך כשיראה המקדש, קורע קרע אחר. וכל קריעה טפח. ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחילה, קורע על המקדש טפח, ואחר כך, כשיראה ירושלים, מוסיף על קרע ראשון כל שהוא.
561:3 If one ripped over one of the cities of Yehuda, then one does not repeat the ripping when seeing other cities of Yehuda, except for Jerusalem, for which repeats and rips a separate tear over it. [But] if one ripped over Jerusalem first, one does not need to tear over the remaining cities of Yehuda.	סעיף ג אם קרע על אחת מערי יהודה, אינו חוזר וקורע כשיראה שאר ערי יהודה, חוץ מירושלים, שחוזר וקורע עליה קרע אחר בפני עצמו. ואם קרע על ירושלים תחילה, אינו צריך לקרוע על שאר ערי יהודה.
561:4 All of these acts of ripping - are by one's hand, and standing. [Furthermore] one rips all of his clothes upon him until one reveals one's heart. [Furthermore] one does not repair these ever. However one is permitted to reverse, to fold, to pick, and to sew like the style of a ladder.	סעיף ד כל הקרעים האלו – בידו, ומעומד. וקורע כל כסותו שעליו עד שיגלה את ליבו. ואינו מאחה קרעים אלו לעולם. אבל רשאי לשללן למללן ללקטן ולתופרן כמין סולמות.
561:5 [If] one was coming and going to Jerusalem, [and] coming and going [again], withing thirty days, one does not rip another tear. But if it is after thirty days, he rips again (The law is the same for the cities of Yehuda and the Temple).	סעיף ה היה הולך ובא לירושלים, הולך ובא, תוך שלושים יום, אינו קורע קרע אחר. ואם לאחר שלושים יום, חוזר וקורע (והוא הדין בערי יהודה ובמקדש).