Translation:Tikunei Zohar/57a

תיקוני זהר דף נז/א

To guard (keep) Shabbat, one needs to make alterations for it, from weekdays, in clothing and food, which are `Oneg Shabbat/ Shabbat Delight. As [in] if he's accustomed to eat two meals on weekday, on Shabbat he should eat three as it's written (Ex. 15), "And Moshe said, Eat it today, for Shabbat this day is unto Hashem, this day you'll not find it in the field." And in everything one needs to do make something extra for Shabbat, as [in] if he's accustomed to eat on a weekday bread and wine, he should add on Shabbat meat; this is Tosefet Shabbat/ the Extra for Shabbat.

לנטרא שבת, צריך לשנויי ליה מיומין דחולא בלבושין ומיכלין דאינון ענג שבת, דאם הוה רגיל למיכל ב' סעודות ביומא דחולא, בשבת אכיל תלת דכתיב (שמות ט"ו) ויאמר משה אכלוהו היום, כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה, ובכלא צריך למעבד בשבת תוספת, דאם הוה רגיל למיכל ביומא דחולא נהמא וחמרא, יוסיף בשבת בשרא, דא תוספת שבת

Change of deeds: for if he's accustomed to work on weekdays, she should not work on Shabbat, for behold he scripture (ibid. 20), "Six days shall you work" etc.
Change of name: Every day is called "action," as it says, "the six days of work," but the seventh day is called "Shabbat," as she is Hashbatat (stoppage) of work, nullity of action.
Change of place: If he's accustomed to light a lamp on a weekday, he should make the change and not light in on Shabbat, for behold it's written (ibid. 35), "You shall not kindle a fire in all your residences on the Shabbat day."

שנוי מעשה, דאם הוה רגיל למעבד עובדא בחול, לא יעביד בשבתא, הדא הוא דכתיב (שם כ') ששת ימים תעבוד וכו', שנוי השם לכל יומא קארי ליה מעשה, כמה דאת אמר ששת ימי המעשה, וליום השביעי קארי ליה שבת, דאיהו השבתת מעשה ביטולא דעובדא, שנוי מקום, אם הוא רגיל לאוקדא נורא בחולא, דישני ולא יוקיד ליה בשבתא, הדא הוא דכתיב (שם ל"ה) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

There's one more change. For one needs to change from `eved/servant to Matronita, that they not be equal, as Matronita is the place of HK"BH; it's necessary to change for the King. This is the scripture (Ester 2:9), "And he changed (promoted) her maidens" — on the Shabbat day, that the Shabbat day be made different (superior) to weekday (profane day) when the king's servant house dominates.

ועוד אית שנוי, דצריך לשנות מעבדא למטרוניתא, דלא יהון שוין, דמטרוניתא איהי מקומו דקודשא בריך הוא, צריך לשנות למלכא, הדא הוא דכתיב וישנה ואת נערותיה, ביום השבת, דאשתני יומא דשבתא מיומא דחול דשלטא ביה עבדא דמלכא

Another thing: Moshevoteikhem/In your residences — the moshav is a man is his makom/place; so in addition, change of place. To establish a bayit/room/house in Shabbat in addition from weekday.
Another thing: If he's sad in the weekday, let him be happy on Shabbat. And he has strife in the weekday with a person or with his wife, let him have peace with her on Shabbat. Here he has no permission to make offerings to the deadly drug, challalah, or her husband which is El acher, chillul Shabbat. Because of this the early ones said, "If Yisrael would keep one Shabbat according to its laws (other version: two Shabbats according to their laws), immediately they'd be redeemed.

ועוד מושבותיכם מושב דבר נש איהו מקום דיליה, ועוד שנוי מקום, לתקנא ביתא בשבתא תוספת מבחול, ועוד שנוי מעשה אם הוא עציב בחולא, דיהא חדי בשבתא, ואם אית ליה קטטא בחולא עם בר נש או עם אתתיה, דיהא ליה שלמא עמה בשבתא, ובדא לית רשו לקרבא לסם המות חללה, ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת, (לית לון רשו לקרבא) , ובגין דא אמרו קדמאי, אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה (נ"א שתי שבתות כהלכתן), מיד הוו נגאלין

Similarly one needs a change with a lit lamp, and a made bed, and table, as follows: If on a weekday he normally lights one wick, on Shabbat he should add a second one. On the table, if he normally says the berakhah ha-motzi on one bread, on Shabbat he should add a second, which are semblance of lechem mishneh. Bed, behold it's said if he normally has relations on a weekday under strife with his wife or [they're] separate, he should only have relations with his wife on Shabbat in peace. Therefore the relation times of talmidei chakhamim is from Shabbat night to Shabbat night. So one needs to make Shabbat different from weekdays in every thing. And if they have peace all the six weekdays, they should make extra with appeasing words to each other in great love, resembling what's above, as it's said of the Shekhinah (Song 5:2), "Open to me, my sister, my friend, my dove, my innocent," with extra words that placate; in this fashion a man needs to placate his wife on Shabbat with an addition of placating words.

וכן צריך לשנויי בנר דליק, ובמטה מוצעת, ובפתורא, כגוונא דא אם הוה רגיל ביומי דחול לאדלקא שרגא בפתילה חד יוסיף בשבת תניינא, ובפתורא אם רגיל לברכא המוציא על נהמא חדא, בשבת יוסיף תניינא, דאינון כגוונא דלחם משנה, מטה הא אתמר דאם הוה רגיל לשמש ביומא דחולא בקטטה עם אתתיה ובפרודא, לא יזדווג לאתתיה בשבתא אלא בשלמא, ובגין דא תלמידי חכמים עונתן מליל שבת לליל שבת, וצריך לשנויי שבת מיומא דחולא בכלא, ואם אית לון שלמא בכל שית יומין דחולא, יעבדון תוספת בשבתא בפיוסא דא לדא ברחימו סגי, כגוונא דלעילא, דאתמר לגבי שכינתא פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי, בתוספת מלין דפיוסא, כגוונא דא צריך בר נש לפייסא לאתתיה בשבת בתוספת מלין דפיוסא

And when "Other Gods" show on Shabbat a change in everything, they have no permission to offer, hence it's written (Num. 1), "And the stranger that offereth shall die," for "she is holy to you; whosoever profanes her shall surely die." And therefore it's said in the scripture, "et-shabtotai tishmeru/ and my Shabbats you shall guard" etc., and with with this addition the Shekhinah is called "Mussaf Shabbat." And when all the secular levels are distanced form her, and there's no foreign domain on Shabbat, to rise up between the Holy Blessed One and the Shekhinah, she is called her Kedushah. And when we blessed her in the grace after meals it is called her Berakhah. With the both of these it is her Yichud/unification, her kollah (kolah?). At that time she, Shabbat is weighed as all the Torah.

ובזמנא דאלקים אחרים חזיין בשבת שנויא בכלא, לית לון רשו לקרבא, הדא הוא דכתיב (במדבר א') והזר הקרב יומת, בגין דקדש היא לכם מחלליה מות יומת, ובגין דא אתמר בקרא את שבתותי תשמרו וגומר, ובאלין תוספת אתקריאת שכינתא מוסף שבת, וכד מתרחקין מינה כל דרגין דחול, ולא אית רשו נוכראה בשבת, לאעלא בין קודשא בריך הוא ושכינתיה, איהי אתקריאת קדושה דיליה, וכד מברכין לה בברכת מזונא אתקריאת ברכה דיליה, ובתרוייהו איהי יחוד דיליה, כלה דיליה, בההוא זמנא איהי שבת שקולה ככל אורייתא

The flame is the face of the lamp, and it needs to be on the right side. About it is said, "Whoever wants wisdom should face south." The table needs to be to the left. Of it is said, "Whoever wants riches should face north." The bed, aligned north to south, and on Shabbat it is the sign of the Covenant, the sign of Tefilin. Whoever desecrates one desecrates the other. The head tefilin correspond to Zakhor (remember); arm tefilin correspond to Shamor (guard). Just as the public domain is desecration of Shabbat, so too the desecration of the sign of the covenant is the promiscuous woman. There's no positive commandment or negative commandment that's not [daf 57b] found in Shabbat, therefore Shabbat counts as the whole entire Torah.

ושרגא איהי דיוקנא דמנרתא, וצריך למהוי לימינא, ועלה אתמר הרוצה להחכים ידרים, ופתורא דשבת צריך למהוי לשמאלא, ועלה אתמר הרוצה להעשיר יצפין, מטה בין צפון לדרום, ושבת איהו אות ברית מילה, אות דתפלין, מאן דמחלל דא כאלו מחלל דא, תפלין דרישא לקבל זכור, תפלין דיד לקבל שמור, מה רשות הרבים איהו חלול שבת, אוף הכי אות ברית חלול דיליה זונה, ודא רשו נוכראה, לית פקודא דעשה ולא תעשה דלא