Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/328

by Yosef Karo

Laws of a sick person on Shabbat	דין חולה בשבת
Paragraph 1 — For someone who just has an ache but is strong and can walk like a healthy person, it is forbidden to do any medical practice, even if done by a non-Jew. This is a rabbinic enactment because of the grinding of drugs.	סעיף א - מי שיש לו מחוש בעלמא והוא מתחזק והלך כבריא, אסור לעשות לו שום רפואה אפילו על ידי אינו יהודי, גזרה משום שחיקת סממנים.
Paragraph 2 - For someone who has a dangerous illness, it is a mitzva to break Shabbat for him. One who hurries to do this is praised. One who asks about this is a murderer.	סעיף ב - מי שיש לו חלי של סכנה, מצוה לחלל עליו את השבת, והזריז הרי זה משובח, והשואל, הרי זה שופך דמים.
Paragraph 3 - For every internal sore, which is from the teeth inwards including the teeth, Shabbat should be broken. This is specifically when one of the internal organs is damaged from some sort of wound or the like, but general pains are not referred to as wounds. Rem"a: However, if someone has problems with his teeth and it pains him, he can ask a non-Jew to remove the tooth (Beit Yosef in the name of Orhot Hayim and Issur v'Heter Haaroch).	סעיף ג - כל מכה של חלל, דהינו, מהשנים ולפנים, ושנים עצמם בכלל, מחללין עליה את השבת. ודוקא שנתקלקל אחד מהאברים מחמת מכה או בועה וכיוצא בזה, אבל מחושים אין נקראים מכה. הגה: מיהו, מי שחושש בשניו ומצטער עליו להוציאו, אומר לאינו יהודי להוציאו (בית יוסף בשם ארחות חיים ואסור והתר הארך).
Paragraph 4 - An internal wound does not need approval [by an expert prior to Shabbat desecration], for even if there are not experts present and the sick person says nothing, we do everything for him that would normally be done on a weekday. But if it is possible to wait for this particular illness and desecration is not necessary, it is forbidden to desecrate for him even though it is an internal wound.	סעיף ד - מכה של חלל אינה צריכה אמד, שאפילו אין שם בקיאין וחולה אינו אומר כלום, עושים לו כל שרגילים לעשות לו בחל. אבל כשיודעים ומכירים באותו חלי שממתין ואין צריך חלול, אסור לחלל עליו אף על פי שהיא מכה של חלל.
Paragraph 5 For a non-internal wound, an expert and the sick person are asked, and we do not desecrate the Shabbat for him until one of them says that desecration is necessary or if one of them makes it fatally dangerous (See below Chapter 618).	סעיף ה - מכה שאינה של חלל, נשאלין בבקי ובחולה, ואין מחללין עליו שבת עד שיאמר אחד מהם שהוא צריך לחלול, או שיעשה אצל אחד מהם סכנת נפשות (ועין לקמן סימן תרי"ח).
Paragraph 6 - A wound on the back of the hand or the foot, someone who swallowed a leech, some who was bit by a mad dog or by one of the fatal earth creepers, even if it is in doubt whether or not it is fatal, we treat all of these like internal wounds.	סעיף ו - מכה שעל גב היד וגב הרגל, וכן מי שבלע עלוקה, וכן מי שנשכו כלב שוטה או אחד מזוחלי עפר הממיתים, אפלו ספק אם ממית אם לאו, הרי הם כמכה של חלל.
Paragraph 7 - We desecrate the Shabbat for any wound done by iron, for a boil in the anus, an abscess, which is called flunkro in the vernacular, and for someone who has a very high fever or one with the chills.	סעיף ז - מחללין שבת על כל מכה שנעשית מחמת ברזל, ועל שחין הבא בפי הטבעת, ועל סימטא והוא הנקרא פלונקר"ו בלעז, ועל מי שיש בו קדחת חם ביותר או עם סמור.
Paragraph 8 - Someone who has congestion, we let blood even if he is walking upright and even if this is the first day.	סעיף ח - מי שאחזו דם, מקיזין אותו אפלו הולך על רגליו ואפלו ביום הראשון.
Paragraph 9 - Someone who has pains in his eyes or in his eye and there is a a secretion from them or tears are flowing from them from the pain or blood is flowing or there is discharge and uchla (meaning it is the beginning of illness), for these we desecrate the Shabbat.	סעיף ט - החושש בעינו או בעינו ויש בו ציר או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב, או שהיה שותת דם, או שהיה בו רירא ותחלת אוכלא, (פרוש, תחלת חלי), מחללין עליו את השבת.
Paragraph 10 - Every sickness for which the doctors say that it is dangerous, even though it is on the external flesh, we desecrate Shabbat for it. If one doctor says that desecration is necessary and one says that it is not, we desecrate. There is someone who says that an expert is not required, because all people are considered to be somewhat proficient, and in cases of life and death, we are lenient. Rem"a: Some limit this to Jews, but generic non-Jews who are not doctors are not considered experts (Issur v'Heter Ha'aroch). For he who wants to force you to do a big sin, we do not desecrate Shabbat to save him (see below, chapter 406) (Beit Yosef in the name of the Rashba).	סעיף י - כל חלי שהרופאים אומרים שהוא סכנה, אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ, מחללין עליו את השבת. ואם רופא אחד אומר צריך ורופא אחד אומר אינו צריך, מחללין. ויש מי שאומר שאין צריך ממחה, דכל בני אדם חשובים ממחין קצת, וספק נפשות להקל. הגה: ויש אומרים דוקא ישראלים, אבל סתם אינם יהודים שאינן רופאין לא מחזקינן אותם כבקיאים (אסור והתר הארך). מי שרוצים לאנסו שיעבר עברה גדולה, אין מחללין עליו השבת כדי להצילו (ועין לעיל סימן ש"ו) (בית יוסף בשם הרשב"א).
Paragraph 11 If a dangerously sick person has been surveyed medically and it is found on Shabbat that he needs treatment that will involve desecration of Shabbat for eight days, we do not wait until nightfall so that only one Shabbat will be broken, but we rather do the treatment immediately and end up breaking two Shabbats. Regarding extinguishing the light to enable him to sleep, see above chapter 378.	סעיף יא - חולה שיש בו סכנה, שאמדוהו ביום שבת שצריך לעשות לו רפואה ידועה שיש בו מלאכת חלול שבת שמונה ימים, אין אומרים נמתין עד הלילה ונמצא שלא לחלל עליו אלא שבת אחת, אלא יעשו מיד אף על פי שמחללין עליו שתי שבתות. ולכבות הנר בשביל שיישן, עין לעיל סימן רע"ח.
Paragraph 12 When we break Shabbat for a dangerously ill person, we try not to do it using non-Jews, children, or women, but rather to use old, sane Jews. Rem"a: Some say that if it is possible to do it immediately without delay somewhat differently, we do it somewhat differently, and if it is possible to use a non-Jew with no delay, we use a non-Jew (Or Zaru'a and Shiltei HaGiborim and Magid Mishna in the name of the Ra'avan) and such is the practice, but where there is reason to suspect that the non-Jew will be lazy, do not use the non-Jew (Tosafot and Ran).	סעיף יב כשמחללין שבת על חולה שיש בו סכנה, משתדלין שלא לעשות על ידי אינם יהודים וקטנים ונשים, אלא על ידי ישראל גדולים ובני דעת. הגה: ויש אומרים דאם אפשר לעשות בלא דחוי ובלא אחור על ידי שנוי, עושה על ידי שנוי, ואם אפשר לעשות על ידי אינו יהודי בלא אחור כלל, עושין על ידי אינו יהודי (אור זרוע וש"ג ומ"מ בשם ראב"ן), וכן נוהגים, אבל במקום דיש לחש שיתעצל האינו יהודי, אין לעשות על ידי אינו יהודי (תוספות ור"ן).
Paragraph 13 - Every person who hurries to break Shabbat in a dangerous situation is praised, even if in the process, he fixes something else, like if he puts a net in the water to retrieve a baby who fell in the river and in the process traps fish, and all similar situations.	סעיף יג - כל הזריז לחלל שבת בדבר שיש בו סכנה הרי זה משבח, אפלו אם מתקן עמו דבר אחר, כגון שפרש מצודה להעלות תינוק שנפל לנהר וצד עמו דגים, וכן כל כיוצא בזה.
Paragraph 14 - If there is a dangerously sick person who needs meat, we slaughter for him and do not say, "Let us feed him non-kosher meat," but if the sick person needs food immediately and the non-kosher meat is ready but the slaughtering will take time, we feed him the non-kosher meat.	סעיף יד - היה חולה שיש בו סכנה צריך בשר, שוחטים לו, ואין אומרים נאכילנו נבלה, אבל אם היה החולה צריך לאכילה לאלתר והנבלה מוכנת מיד והשחיטה מתאחרת לו, מאכילין אותו הנבלה.
Paragraph 15 - If he is surveyed (meaning they assessed his illness and determined it) and the doctors say he needs one fig, and ten people ran and each brought a fig, all are exempt, and they get reward from God, even if the sick person becomes healthy from the first fig.	סעיף טו - אמדוהו (פרוש, התבנוננו במחלתו ושערו) הרופאים שצריך גרוגרת אחת, ורצו עשרה והביאו לו כל אחד גרוגרת, כלם פטורים, ויש להם שכר טוב מאת ה', אפלו הבריא בראשונה.
Paragraph 16 - If they assessed him and called for two figs but they only found two figs on two stems or three figs on one stem, they should only cut the stem with three. If they found two on one stem and three on one stem, they should only cut the one with two. Rem"a: If it is pressing, we are not meticulous with these things so as not to delay (Hagahot Mordechai in Perek Mefanin).	סעיף טז - אמדוהו לשתי גרוגרות ולא מצאו אלא שתי גרוגרות בשני עקצין ושלש בעקץ אחד, לא יכרתו אלא העקץ שיש בו שתים. הגה: ואם הדבר בהול אין מדקדקין בכך, שלא יבוא לידי דחוי ועכוב (הגהות מרדכי פרק מפנין).
Paragraph 17 - A sick person who is in bed with his illness but is not in danger Rem"a: Or if he has a pain that is bothering him and his whole body pains him, even if he still walks, he is similar to someone bedridden (HaMagid Chapter 2), we tell a non-Jew to provide medical treatment, but we do not violate Toraitic Shabbat prohibitions even if he has an endangered body part. Regarding a Jew actively breaking a rabbinic prohibition, there are some who allow it even if he does not have an endangered body part. There are those who say that if he has an endangered body part we break and if he doesn't, we do not break. There are those who say that if he doesn't have an endangered body part, we desecrate with a slight change, and if he has an endangered body part, we break without a change. And there are those who say that even if he has an endangered body part, we do not break any prohibition that is related to a Toraitic labor, and things that have no connection, we do even if he does not have an endangered body part. This third position is right. Rem"a: It is permitted to tell a non-Jew to cook something for a child that has nothing to eat, because the needs of a child are comparable to a non-endangered sick person (Rabbeinu Yerucham Path 12 Part 9 and Ramban and [[wikipedia:Rashba|Rashba). And everything that is forbidden for a Jew to do is also forbidden for the sick person himself to do, but if a non-Jew is doing something, the sick person is allowed to help a bit, because aiding is not considered substantial (Beit Yosef).	סעיף יז - חולה הנפל מחמת חליו למשכב ואין בו סכנה. הגה: או שיש לו מחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו, שאז אף על פי שהולך, כנפל למשכב דמי (המגיד פרק ב'), אומרים לאינו יהודי לעשות לו רפואה, אבל אין מחללין עליו את השבת באסור דאוריתא אפלו יש בו סכנת אבר. ולחלל עליו ישראל באסור דרבנן בידים, יש מתירים אפלו אין בו סכנת אבר. ויש אומרים שאם יש בו סכנת אבר עושין ואם אין בו סכנת אבר אין עושין. ויש אומרים שאם אין בו סכנת אבר עושין בשנוי, ואם יש בו סכנת אבר עושין בלא שנוי, ויש אומרים אפלו יש בו סכנת אבר אין עושין לו דבר שהוא נסמך למלאכה דאוריתא, ודברים שאין בהם סמך מלאכה עושין אפלו אין בו סכנת אבר. ודבר הסברא השלישית נראין. הגה: מתר לומר לאינו יהודי לעשות תבשיל לקטן שאין לו מה לאכל, דסתם צרכי קטן כחולה שאין בו סכנה דמי (רבינו ירוחם נתיב י"ב חלק ט' ורמב"ן ורשב"א). וכל שאסור לעשות על ידי ישראל, אפלו על ידי החולה בעצמו אסור, אבל כשעושה לו האינו יהודי, מתר לחולה לסיעו קצת, דמסיע אין בו ממש (בית יוסף)
Paragraph 18 - For someone who has let blood and is cold, we make a fire even in the summer.	סעיף יח - הקיז דם ונצטנן, עושין לו מדורה אפלו בתקופת תמוז.
Paragraph 19 - Food cooked by a non-Jew is permissible for a non-endangered sick person.	סעיף יט - חולה שאין בו סכנה, מתר בבשולי אינם יהודים.
Paragraph 20 - One may not put wine in the eye, and regarding putting it on the eye, if he opens and closes the eye it is forbidden and if he does not open and close it is allowed. Tasteless saliva is even forbidden on the eye because it is clear that he is doing it for medical reasons.	סעיף כ - אין נותנים יין לתוך העין, ולתנו על גביו, אם פותח וסוגר העין אסור, ואם אינו פותח וסוגר מתר. ורק תפל אפלו על גביו אסור, דמוכחא מלתא דלרפואה עביד.
Paragraph 21 - A man can soak collyrium on Friday and put it on his eye on Shabbat and this is just considered washing. This is assuming that he doesn't open and close his eyes. We do not worry about grinding drugs because it is only allowed [if prepared] on Friday so there is a distinction.	סעיף כא - שורה אדם קילורין מערב שבת ונותן על גבי העין בשבת, שאינו נראה אלא כרוחץ, והוא דלא עמיץ ופתח, ולא חישינן משום שחיקת סממנים, דכיון שלא התירו לו לשרותן אלא מערב שבת איכא הכרא.
Paragraph 22 - We remove the scab of a wound and lubricate with oil but not with fat because it melts. We even do this on the ends of the wound where there is only pain, but we do not put a mix of oil and hot water and we do not put it on wadding to put it on the wound, but it is permissible to put it outside of the wound such that it will flow down to the wound.	סעיף כב - מעבירין גלדי המכה וסכין אותה בשמן, אבל לא בחלב מפני שהוא נמוח, ואפלו בגמר מכה דליכא אלא צערא שרי, אבל אין נותנין עליה שמן וחמין מערבים יחד, ולא על גבי מוך לתנו עליה, אבל נותן הוא חוץ למכה ושותת ויורד לתוכה.
Paragraph 23 - We put a sponge or pieces of dry, new clothes [on the wound] not for medical purposes but so the clothes do not scratch the wound. If they were already on the wound, even old clothes are allowed because they can do no more healing.	סעיף כג - נותנין ספוג וחתיכות בגדים יבשים וחדשים שאינן לרפואה אלא כדי שלא יסרטו הבגדים את המכה, אבל אם היו כבר על המכה, אפלו ישנים שרי, דשוב אינם מרפאים.
Paragraph 24 - We put a leaf on a wound on Shabbat, because it is just to protect it, excluding grape leaves, which are for medical purposes. (We do not put a reed on a wound, because it heals (Tur).)	סעיף כד - נותנים עלה על גבי מכה בשבת, שאינו אלא כמשמרה, חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה. (ואין נותנין גמי על המכה, שהוא מרפא (טור))
Paragraph 25 - If a bandage fell from on top of a wound to the ground, it is forbidden to put it back. If it fell on to something else, he can put it back. Using a non-Jew, it is permitted to even initially put it on the wound. Rema: And it is permissible to tell a non-Jew to put a bandage on a wound (Isur v'Heter Ha'aroch), and it is forbidden to put burnt wood ash on it because it heals, but it is permissible to have a non-Jew do such (Mordechai Perek Shomoneh Sheratzim).	סעיף כה - רטיה שנפלה מעל גבי המכה על גבי קרקע לא יחזירנה, נפלה על גבי כלי, יחזירנה. ועל ידי אינו יהודי מתר להניחה אפלו בתחלה. הגה: ומתר לומר לאינו יהודי לעשות רטיה על מכה או חבורה (אסור והתר הארך), ואסור לתן עליה אפר מקלה, דמרפא, כי אם על ידי אינו יהודי (מרדכי פרק שמונה שרצים).
Paragraph 26 - You can uncover part of the bandage and wipe the wound and then repeat for other parts, but the bandage itself may not be wiped because it is memareach (spreads).	סעיף כו - מגלה קצת רטיה ומקנח פי המכה, וחוזר ומגלה קצתה השני ומקנחה, ורטיה עצמה לא יקנח מפני שהוא ממרח.
Paragraph 27 - It is permissible to put a bandage on a healed wound, because it just protects it.	סעיף כז - מכה שנתרפאה נותנין עליה רטיה, שאינו אלא כמשמרה.
Paragraph 28 - One who pierces a blister to widen the wound similar to what doctors do—they intend to widen the wound with their medical practices—is guilty of Makeh b'Patish, because this is the work of a doctor. If the piercing is just to remove the pus in it, this is permitted.	סעיף כח - המפיס שחין בשבת כדי להרחיב פי הכה כדרך שהרופאים עושים, שהם מתכונים ברפואה להרחיב פי המכה, הרי זה חיב משום מכה בפטיש, שזו היא מלאכת הרופא. ואם הפיסה כדי להוציא ממנה הלחה שבה, הרי זה מתר.
Paragraph 29 - A person who wounded his hand or foot is permitted to soak it in wine to clot the blood but not in vinegar because it is strong and medicinal. If his skin is delicate, even wine is like vinegar and is forbidden.	סעיף כט - מי שנגפה ידו או רגלו, צומתה ביין כדי להעמיד הדם, אבל לא בחמץ מפני שהוא חזק ויש בו משום רפואה, ואם הוא מענג, אף היין לו כמו החמץ ואסור.
Paragraph 30 - One who has dislocated his hand or foot is not permitted to rub it in cold water, for this is its healing. Rather, he should wash it normally, and if it heals, it heals.	סעיף ל - מי שנשמטה פרק ידו או רגלו ממקומו לא ישפשפנה הרבה בצונן, שזהו רפואתו, אלא רוחץ כדרכו, ואם נתרפא נתרפא.
Paragraph 31 - Regarding a fingernail that has fallen off partially and tzitzin, which are thin strips that severed from the skin on the finger around the fingernail, if they have mostly separated upwards and they cause pain, it is permitted to remove them by hand, but with a tool one is exempt [from punishment] but it is forbidden. If they have not mostly separated, by hand one is exempt but it is forbidden and with a tool one is guilty and liable for a sin offering. Rashi explains "upwards" as towards the tips of the fingers and Rabbeinu Tam explains it is towards the body, and one should be stringent and follow both opinions.	סעיף לא - צפרן שפרשה, וציצין, שהן כמין רצועות דקות, שפרשו מעור האצבע סביב הצפרן, אם פרשו רבן כלפי מעלה ומצערות אותו, להסירן ביד מתר, בכלי פטור אבל אסור, לא פרשו רבן, ביד פטור אבל אסור, בכלי חיב חטאת. ופרש רש"י כלפי מעלה כלפי ראשי אצבעותיו, ורבינו תם פרש דהינו כלפי הגוף, וצריך לחש לשני הפרושים.
Paragraph 32 - Someone with pain in his teeth should not sip vinegar and spit it out. Rather, he should sip and swallow or dip [bread] in vinegar like he normally does. Someone with pain in his throat should not gargle oil, but he can swallow oil, and if it heals, it heals.	סעיף לב - החושש בשניו לא יגמע בהם חמץ ויפלט, אבל מגמע ובולע או מטבל בו כדרכו. החושש בגרונו לא יערענו בשמן, אבל בולע הוא שמן, ואם נתרפא נתרפא.
Paragraph 34 - Someone groaning from pain is permitted to suck milk from an animal, because in cases of pain, the Rabbis did not decree against this. There are those who say that if he is only hungry, it is forbidden to suck from an animal on Shabbat.	סעיף לג - גונח, מתר לינק חלב מהבהמה, דבמקום צערא לא גזרו רבנן. ויש אומרים שאם אין לו אלא צער של רעב אסור לינק מהבהמה בשבת.
Paragraph 34 - A woman should not release milk from her nipples into a cup or into a pot in order to feed her son.	סעיף לד - לא תקל אשה חלב מדדיה לתוך הכוס או לתוך הקדרה ותניק את בנה.
Paragraph 35 - A woman is permitted to release a bit of milk so that the baby will hold on to the nipple and breastfeed. Rem"a: But it is forbidden for her to drip some milk on someone with a bad spirit, because there is no danger in this (Beit Yosef in the name of Shibolei Leket).	סעיף לה - מתר לאשה לקלח מהחלב כדי שיאחז התינוק הדד ויניק. הגה: אבל אסור להתיז מחלבה על מי שנשף בו רוח רעה, דלית בו סכנה (בית יוסף בשם שבלי לקט).
Paragraph 36 - We do not chew gum (See chapter 216, paragraph 13 and its explanation), and we do not brush teeth with it for medicinal purposes, but if it is just to cure bad breath, it is permitted.	סעיף לו - אין לועסין מצטיכי (עין סימן רי"ו סעיף י"ג פרושו) ולא שפין בו השנים לרפואה, ואם משום ריח הפה מתר.
Paragraph 37 All foods and drinks that are eaten by healthy people are permissible to eat and drink for medicinal purposes. Even if they are hard for some healthy people to eat and it is clear that he is doing it for medicinal purposes, it is permitted. Everything that is not eaten or drank by healthy people is forbidden to eat or drink for medicinal purposes. This is specifically if he has a pain but he has strength and walks like a healthy person, but if he has no pain at all, these are permitted. Rem"a: Similarly, if he is bedridden, they are permitted (Beit Yosef).	סעיף לז - כל אכלים ומשקים שהם מאכל בריאים מתר לאכלן ולשתותן לרפואה אף על פי שהם קשים לקצת בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה עביד, אפלו הכי שרי, וכל שאינו מאכל ומשקה בריאים אסור לאכלו ולשתותו לרפואה, ודוקא מי שיש לו מחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא, אבל אם אין לו שום מחוש מתר. הגה: וכן אם נפל למשכב שרי (בית יוסף).
Paragraph 38 - It is permitted to eat sweet syrups and to sip a raw egg in order to soothe the throat.	סעיף לח - מתר לאכל שרפים מתוקים ולגמע ביצה חיה כדי להנעים הקול.
Paragraph 39 - We do not do Afiktivizon (The Aruch explains "Removes excess food"), meaning inducing vomiting even on a weekday because it is a waste of food. If he is in pain from the amount of food, on weekdays it is permitted to [induce vomiting] even with a drug, and on Shabbat it is forbidden with a drug but permissible by hand.	סעיף לט - אין עושין אפיקטויזין (פרש הערוך, אפיק טפי זון, כלומר, להוציא עדף המזון), דהינו, גרמת קיא, אפלו בחל, משום הפסד אכלים. ואם מצטער מרב מאכל, בחל מתר אפלו בסם, ובשבת אסור בסם ומתר ביד.
Paragraph 40 - It is permissible for someone with pain in his bowels to put a cup that had hot water in it on them even though it is still hot.	סעיף מ - החושש במעיו מתר לתן עליהם כוס שערו ממנו חמין אף על פי שעדין יש בו הבל.
Paragraph 41 - If someone is drunk and his treatment is to put oil (and salt) on his hands and feet, it is permissible for him to do such on Shabbat.	סעיף מא - מי שנשתכר, שרפואתו לסוך כפות ידיו ורגלות בשמן (ומלח), מתר לסוכם בשבת.
Paragraph 42 - We do not exert ourselves—that is, another walks on his body so that he becomes exhausted and sweats. It is forbidden to press on the stomach of a baby so that he will defecate.	סעיף מב - אין מתעמלין, דהינו שדורס על הגוף בכח כדי שייגע ויזיע. ואסור לדחק כרסו של תינוק כדי להוציא הרעי.
Paragraph 43 - It is permitted to put a hot cup on the navel and raise it, and to lift the ears with either hands or a tool, and to raise the Unkli, which is the cartilage near the heart that is bent inwards, because all of these things are done without drugs that would lead us to be concerned about grinding, and these things pain him.	סעיף מג - מתר לכפות כוס חם על הטבור ולהעלותו, ולהעלות אזנים בין ביד בין בכלי, ולהעלות אונקלי, דהינו תנוך שכנגד הלב שנכפף לצד פנים, שכל אחד מאלו אין עושים בסמנים כדי שנחש לשחיקה, ויש לו צער מהם.
Paragraph 44 - One may bathe in the waters of Grar, the waters of Hamtan, the waters of Tiberias, and the nice waters in the Great Sea, even though they are salty, because it is standard to bathe in them and there is no indication that he bathes in them for medicinal purposes. However, it is forbidden to bathe in the bad waters of the Great Sea, and in the waters in which something soaked, because they are gross and people generally only bathe in them for medical reasons. This is specifically when he stays in them, but if does not stay in the waters, it is allowed, because it just looks like he is cooling off.	סעיף מד - רוחצין במי גרר ובמי חמתן ובמי טבריה ובמים היפים שבים הגדול אף על פי שהם מלוחים, שכן דרך לרחץ בהם וליכא הוכחה דלרפואה קא עביד, אבל לא במים הרעים שבמי הגדול, ובמי משרה, שהם מאוסין ואין דרך לרחץ בהם אלא לרפואה. ודוקא ששוהא בהם, אבל אם אינו שוהא בהם מתר, שאינו נראה אלא כמקר.
Paragraph 45 - One may charm snakes and scorpions so that they do not damage, and it is not considered Trapping.	סעיף מה - לוחשים על נחשים ועקרבים בשביל שלא יזיקו, ואין בכך משום צידה.
Paragraph 46 - One may put a vessel on the eye to cool it, assuming that it is a vessel that is allowed to be carried on Shabbat.	סעיף מו - נותנין כלי על גבי העין להקר, והוא שיהא כלי הנטל בשבת.
Paragraph 47 - If a bone is dislocated, one may put it back in.	סעיף מז - עצם שיצא ממקומו מחזירין אותו.
Paragraph 48 - It is forbidden to place cloth on a wound that has blood flowing from it because it will color the cloth. It is forbidden to remove blood from a wound. Therefore, one should wash the wound in water or wine first in order to remove the blood. Some say that one can put a spider web on the wound and cover the blood and the wound and then put cloth on.	סעיף מח - אסור להניח בגד על מכה שיוצא ממנו דם מפני שהדם יצבע אותו. ואסור להוציא דם מהמכה. לכך יש לרחץ המכה במים או ביין תחלה להעביר דם שבמכה. ויש אומרים שכורך קורי עכביש על המכה ומכסה בהם כל הדם וכל החבורה ואחר כך כורך עליו סמרטוט.
Paragraph 49 - It is forbidden to insert a wick in the anus like one normally does for a constipated person, unless it is done with a slight change, by holding it with two fingers and placing it gently.	סעיף מט - אסור לשום פתילה בפי הטבעת כדרך שנוהגים לעשות למי שהוא עצור, אלא אם כן ישים אותה בשנוי, שיאחזנה בשתי אצבעותיו ויניחנה בנחת.