Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/363

by Yosef Karo

The Laws of Alleys and Stakes	דין מבוי ולחי
Paragraph 1 - If a place has three walls, the sages forbade carrying in it until the fourth side is modified.	סעיף א - מקום שיש לו שלש מחצות, אסרו חכמים לטלטל בו עד שיעשה שום תקון ברביעית.
Paragraph 2 - If a yard is mostly open, an opening of up to ten amot can be fixed by putting a board that is four tefachim wide at one side of the opening. If he wants to fix it at two sides of the opening, he needs two boards of any size. This is also the case if there is four tefachim of the fourth wall in one place or if there is a tefach here and a tefach there [of the fourth wall]. All of this must be ten tefachim tall. Even if the opening is not four tefachim long, because it is the majority [of the length of the wall], it needs a fix to make it less than three. If there is an opening that is longer than ten amot, even if it is not the majority [of the wall], it must be fixed with the frame of an entrance.	סעיף ב - חצר שנפרץ במלואו, עד עשר אמות נתר בפס רחב ארבעה טפחים שיעמידנו מצד אחד במקום הפרוץ, ואם ירצה לתקנו בשני צדי הפרצה, די בשני פסין של שני משהויין. והוא הדין לנשתיר מהם כתל רביעי בנוי כשעור ארבעה טפחים במקום אחד או אם נשתיר מהשני צדדים טפח מכאן וטפח מכאן, וכל זה בגבה עשרה טפחים, ואפלו אין בפרצה ארבעה טפחים, כיון שהוא במלואו צריך תקון עד שיהא בה פחות משלשה. ואם יש בפרצה יותר מעשר אמות, אפלו אינה במלואו צריך לתקנה בצורת הפתח.
Paragraph 3 - An alley that has three walls and is open on the fourth side can be permitted using a stake (meaning "one plank," one board) that has any width and length. It should be stood in the opening of the alley. It must be ten tefachim tall. It is fit for use if made of any material, even animals, as long as they are tied with ropes to the walls of the alley to pegs that protrude from the walls, so that the animal cannot lie down and render its height less than ten tefachim. (Even a man tied there is considered a stake, Or Zaru′a).	סעיף ג - מבוי שיש לו שלש מחצות ופרוץ מצד רביעי, התירו בלחי (פרוש, ′הקרש האחד′, לוחא חדא) שעביו ורחבו כל שהוא, שיעמידנו בפתח המבוי, ויהיה גבהו עשרה טפחים, ומכל דבר שיעשנו כשר, אפלו מבעלי חיים, בלבד שיקשרנו שם בחבלים לכתלי המבוי ביתדות שיוצאים מן הכתלים בענין שאינו יכול לרבץ, כדי שלא יתמעט גבהו מעשרה טפחים. ואפלו קשר שם אדם, נמי הוי לחי, אור זרוע).
Paragraph 4 - If there is a bit of wall on the fourth side, it is considered a stake as long as it is one tefach wide.	סעיף ד - אם יש קצת כתל ברוח רביעי, עולה משום לחי,ובלבד שיהא בו רחב טפח.
Paragraph 5 - A stake that cannot remain standing when blown by strong wind is not considered a stake.	סעיף ה - לחי דאי נשיב בה זיקא לא מצי קאי, לא חשיב לחי.
Paragraph 6 - The stake must not be three tefachim away from the wall.	סעיף ו - צריך שלא יהא הלחי רחוק מן הכתל שלשה טפחים.
Paragraph 7 - A stake can be made with pieces of things and pieces of pieces of things. Rem"a: Therefore, we can make a stake with plaster spread on the wall, as long as one is careful that it not be removed more than three tefachim from the ground (Trumat HaDeshen chapter 74).	סעיף ז - לחי אפלו שברים ושברי שברים כשרים בו. הגה: ולכן עושין לחי מסיד טחוי בכתל, ובלבד שיזהר שלא יתמחה יותר משלש לארץ (תרומת הדשן סימן ע"ד).
Paragraph 8 - A stake made from Asherah trees is fit for use.	סעיף ח - לחי שעשאו מעצי אשרה, כשר.
Paragraph 9 - Whether the extension of the stake is visible to those standing in the alley but not to those standing outside, or whether it is visible to those standing outside relative to the empty space in the alley (Tosafot and the Ros"h in the first chapter of Eruvin) and is not visible to those standing inside, it is fit for use.	סעיף ט - בין שנראית בליטת הלחי לעומדים בתוך המבוי ואינה נראית לעומדים בחוץ, בין שנראית לעומדים בחוץ נגד חלל המבוי (תוספות והרא"ש פרק קמא דערובין) ואינה נראית לעומדים בפנים כשר.
Paragraph 10 - If the stake is three away from the wall or three above the land, it is not fit for use. If it is raised less than three, even if it is only seven and some tefachim tall, it is fit.	סעיף י - הרחיקו מהכתל שלשה או שהגביהו מהארץ שלשה, פסול. ואם הגביהו פחות משלשה, אף על פי שאין בו אלא שבעה ומשהו, כשר.
Paragraph 11 - Even if it was not made for the purpose of serving as a [legal Shabbat] stake but it attained this status somehow, it is fit for use, as long as one depended on it [to legally enclose the alley] before Shabbat. If one did not depend on it before Shabbat, like if there was a stake that fell on Shabbat and now we must depend on the other one, it does not function as a stake. (If there was no other stake there before Shabbat, it is considered as if they relied on it (Beit Yosef in the name of Rash"i and Hagahot Ashr"i and the Magid chapter 16)).	סעיף יא - אפלו לא עשאו לשם לחי אלא שנזדמן לו שם מאליו, כשר, ובלבד שיסמכו עליו מערב שבת, אבל לא סמכו עליו מערב שבת, כגון שהיה שם לחי אחר ונפל בשבת ובאים עכשיו לסמך על זה, לא. (אבל לא היה שם לחי אחר מערב שבת, כאלו סמכו עליו דמי (בית יוסף בשם רש"י והגהות אשר"י והמגיד פרק ט"ז)).
Paragraph 12 - If there is a stake that stands by itself [meaning it was not put up for the purpose of being a stake], even if they depended on it [to legally enclose the alley] before Shabbat, if the alley is eight amot long and the stake protrudes four amot into it, it is not considered a stake and another stake is necessary in order to render the alley permitted. That stake should be stood on the other side. If one wants to stand it on the same side, he should make it slightly thicker or thinner than the original stake so that it is clear that it is to function as a stake. Rem"a: If it was placed in order to be a stake, even if it is four amot long, it is considered a stake.	סעיף יב - לחי העומד מאליו, אפלו סמכו עליו מערב שבת, אם המבוי רחב יותר משמונה אמות, אם הלחי בולט לתוכו ארבע אמות אינו נדון משום לחי וצריך לחי אחר להתירו, ויעמידנו ברוח שכנגדו, ואם ירצה להעמיד אצלו, יעשנו מעט עב או דק יותר מהבליטה כדי שיהא נכר שהוא לשם לחי. הגה: ואם העמידו לשם לחי, דאית לה קלא שתקנו לחי למבוי זה, אפלו רחב ארבע אמות הוי לחי.
Paragraph 13 - If a stake continues in the same direction as the wall of the alley, such that its width is parallel to the width of the wall and it is smooth when viewed from the inside but obvious from the outside, as the width of the stake does not cover the whole width of the wall, if it is shorter than four amot, it is considered a stake and one can use the area enclosed by the inner point of the stake. If it is longer than four amot, it is considered part of the alley and it is forbidden to use the whole alley, because there is no stake.	סעיף יג - לחי המושך עם דפנו של מבוי שהעמיד חדו כנגד עבי הכתל דשוה מבפנים ונראה מבחוץ שאין חדו של לחי מכסה כל עבי הדפן פחות מארבע אמות נדון משום לחי ומשתמש עם חדו הפנימי ארבע אמות נדון משום מבוי ואסור להשתמש בכל המבוי שהרי אין כאן לחי.
Paragraph 14 - There is another way to render an alley missing the fourth wall fit for carrying. This is done by putting a beam on top of the alley. It must be placed on the walls, but if someone stuck two pegs in the ground near but outside the alley, even very close, and put the beam on top, it is not fit for use.	סעיף יד - עוד יש הכשר אחר למבוי הפרוץ ברוח רביעית, בקורה שיניחנה על ראש המבוי, וצריך שיניחנה על כתלי המבוי, אבל אם נעץ שתי יתדות אצל המבוי בחוץ אפלו בסמוך לו והניחם עליהם, פסול.
Paragraph 15 - It must be placed in order to allow the alley, but if it is not placed for that reason, even if it is relied upon [to function as such] before Shabbat, it is not fit.	סעיף טו - צריך שיניחנה כדי להתיר המבוי, אבל אם לא נעשית לשם כך, אפלו סמכו עליה מערב שבת, פסולה.
Paragraph 16 - This beam has a specific measurement. Therefore, if one used Asherah trees to make it, it is not fit. Because it must be burned, its size would be crushed to ashes, [rendering it unfit to fulfill the prescribed measurements of the roof].	סעיף טז - קורה זו שאמרנו צריכה שעור, ולפיכך אם עשאה מעצי אשרה, פסולה, דכיון דלשרפה קימא, כתותי מיכתת שעורה.
Paragraph 17 - The prescribed measurement of the beam is that it be one tefach wide, any thickness, and be able to support an ariach, which is a half of a three-tefach brick. If it is four wide, it need not be strong enough to support an ariach.	סעיף יז - שעור הקורה, רחבה טפח ועביה כל שהוא, רק שתהא חזקה כדי לקבל אריח, שהיא חצי לבנה של שלשה טפחים. ואם היא רחבה ארבעה טפחים אינה צריכה להיות חזקה לקבל אריח.
Paragraph 18 - If the supports, when the beam sits on pegs in the wall, are not one tefach wide and three long, some say that they must be strong enough to support the beam and a half brick and some say that they only need to be strong enough to support the beam.	סעיף יח - מעמידים, דהינו אם היא נסמכת על יתדות היוצאים מן הכתל, שאין ברחבן טפח ולא בארכן שלש, יש אומרים שצריך שיהיו חזקים לקבלה ולקבל חצי לבנה, ויש אומרים שאין צריך שיהיו חזקים אלא כדי לקבלה בלבד.
Paragraph 19 - If the beam is circular, its circumference must be three tefachim because then its diameter will be one tefach.	סעיף יט - אם היתה הקורה עגלה, צריך שיהיה בהקפה שלשה טפחים, שאז יש ברחבה טפח.
Paragraph 20 - If it is bent, and its bend goes outside of the alley, above twenty tefachim, or below ten tefachim, we imaginarily remove bent part, and if there are not three tefachim missing, it is fit. Otherwise, it is not fit.	סעיף כ - היתה עקמה, ועקמימותה נוטה חוץ למבוי או למעלה מעשרים או למטה מעשרה, רואין כל שאלו ינטל העקמימות ואין בין זה לזה שלשה כשרה, ואם לאו פסולה.
Paragraph 21 - If a beam goes from one wall and does not reach the other one, for instance if it is supported by a pillar, or if there are two beams, one coming from one wall and one coming from the other wall and they meet in the middle, if there are not three tefachim of space, it is fit. If there are three, it is not fit.	סעיף כא - היתה יוצאה מכתל זה ואינה נוגעת בכתל זה, כגון שסמכה על עמודים, וכן שתי קורות אחת יוצאה מכתל זה ואחת יוצאה מכתל זה ופגעו זו בזו באמצע המבוי, אם אין ביניהם שלשה כשרה, יש ביניהם שלשה פסולה.
Paragraph 22 - If one put two beams next to each other, with each one unable to support an ariach, if together they can support an ariach whose width is one tefach and they do not have thee tefachim in between them, it is not necessary to bring another beam. Otherwise it is necessary to bring a different beam. There are some who say that they have to be within one tefach of each other.	סעיף כב - הניח שתי קורות זו בצד זו, לא בזו לקבל אריח ולא בזו לקבל אריח, אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח לרחבו דהינו טפח ואין בין זו לזו שלשה טפחים, אינו צריך להביא קורה אחרת, ואם לאו צריך להביא קורה אחרת. ויש אומרים שצריך שיהיו קרובות זו לזו בתוך טפח.
Paragraph 23 - If there is one beam above and one below, we treat them as if the top one is lower and the bottom one is higher, as long as the top is not above twenty [tefachim from the ground] and the bottom is not below ten. There must not be three tefachim between them vertically or horizontally. [We measure horizontal distance] by envisioning one descending and the other ascending until they are on the same level. Some declare this type unfit for use.	סעיף כג - היתה אחת למעלה ואחת למטה, רואים את העליונה כאלו היא למטה ואת התחתונה כאלו היא למעלה, ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים ולא תחתונה למטה מעשרה ולא יהיה ביניהם שלשה טפחים לא בגבה ולא במשך, כשרואין שירדה זו ועלתה זו בכונה עד שיעשו זו בצד זו. ויש פוסלים.
Paragraph 24 - If one draped a map over the crossbeam, and the mat does not reach the ground, if it is three tefachim above the ground, [the beam] is unfit. This is because the beam is covered and cannot be seen, and its status as a beam is cancelled. It is also not a wall because it is three above the ground. However, if one put a wide beam that descends slightly below ten tefachim, it is fit.	סעיף כד - פרס על הקורה מחצלה ואינה נוגעת עד הקרקע, אם גבוהה מהארץ שלשה טפחים פסולה, שהרי כסה הקורה ואינה נראית ובטלה מהיות קורה, ומחצה גם כן אינה, כיון שגבוה מהארץ שלשה. אבל אם הניח קורה רחבה ונמשכת קצת למטה מעשרה כשרה.
Paragraph 25 - If one places two bent pegs in the two walls of the alley that bend into the alley and puts the beam on top of them, if the pegs are not one tefach long, which is the prescribed measurement of a beam such that the pegs would be considered beams, and they are not three tefachim higher than the walls and do not bend three [tefachim into the alley], it is fit for use. This is because we treat [the pegs] as if they were walls of the alley and as if the beam touches the alley. If the pegs are three tefachim above [the walls] or bend three, it is not fit.	סעיף כה - נעץ שתי יתדות עקמות על שני כתלי המבוי ועקמימותה נוטה לתוך המבוי ונתן הקורה עליהם, ואין ביתדות טפח שהוא שעור קורה להיות נחשבים כקורה, אם אינם גבוהים מכתלי המבוי שלשה ואין בנטיתן שלשה כשרה, שאנו רואים כאלו הם על כתלי המבוי וכאלו הקורה נוגעת במבוי, ואם יש בגבהן או בנטיתן שלשה פסולה.
Paragraph 26 - Regarding rendering an alley permitted using a stake or a beam, this is only true when the [walls] are not shorter than ten large tefachim, they are not wider than ten small amot, and its length is four large amot or greater. However, if one of these is not fulfilled, the alley can only be fixed using the frame of an entrance. If it is more than twenty small amot tall, a beam will not render it permitted, but a stake will. If one wants to render it fit using a beam, he must make ornamentation or design (meaning, a drawing on the wall with plaster or on the beam,) because this will cause people to look at it. If it is higher than twenty amot and one built a structure under the beam in order to make it [effectively] lower than twenty amot high, the structure can be only one tefach wide, like the width of the beam. However, if the beam is not ten high and one digs in order to make it ten, he must lower the ground four amot into the alley through its whole width. An alley is not permitted by a stake or beam unless two yards are open to it. Each yard must have two houses. (This is true even if the two yards are open to each other (the Ro"sh, Mordechai and the Tur) and some dispute this (Beit Yosef in the name of the Ri"f and the Ramba"m)). The openings to the yards must not be less than four tefachim. There must be inhabitants eating in every house, as a place of bread is legally significant. Even if one house is the father's and one is the son's, and even if the son receives food from his father's table and eats in his own house, it is considered to be two houses. Even if one side is Jewish and the other is non-Jewish, it works. It is also necessary that it be longer than it is wide. If any of these conditions are not met, the area can only be permitted [for carrying] by a four-amot panel or by two panels of any height or by the frame of an entrance. Rem"a: There are some who say that in our day, we fix all entrances with the frame of an entrance, because all of our gates are considered yards (Trumat Hadeshen chapter 74). The custom in these countries is to connect a rope to the width of the alley. The rope does not function as a beam because it is not one tefach wide. It only functions as the frame of an entrance, because this works even with grass, as we said above in chapter 362. Therefore, one should be careful to stand two sticks under the rope that are ten [tefachim] tall. They should be under the rope. This works even in an alley open to both sides according to the laws of frame of an entrance. It even works in a yard. In any place, the frame of an entrance works (as was explained above at the end of chapter 362 (his own opinion)).	סעיף כו - הא דמבוי נתר בלחי או קורה דוקא כשאינו נמוך פחות מעשרה טפחים מרוחים ולא יהא רחבו יותר מעשר אמות מצמצמות ושיהא ארכו ארבע אמות מרוחות או יותר, אבל אם חסר אחד מכל אלו אין לו תקנה, אלא בצותר פתח. ואם היה בגבה חללו יותר מעשרים אמה מצמצמות אינו נתר בקורה, אבל נתר הוא בלחי, ואם רוצה להכשירו בקורה, צריך שיעשה בה ציור וכיור (פרוש, ציור אחד בכתל מן הסיד או על שמי קורה), שעל ידי כך הכל מסתכלים בה. ואם היה גבוה יותר מעשרים ובנה בנין תחת הקורה למעטו מעשרים, די בבנין רחב טפח כרחב הקורה, אבל אם אינו גבוה עשרה וחוקק בו להשלימו לעשרה, צריך לחק ארבע אמות לתוך המבוי על פני כל רחבו. אין מבוי נתר בלחי או קורה עד שיהיו פתוחים לתוכו שני חצרות ולכל חצר שני בתים (ואפלו כל החצרות פתוחות זו לז (הרא"ש ומרדכי והטור) ויש חולקים בזה (בית יוסף בשם הרי"ף והרמב"ם)), ושלא יהא בכל פתח מאלו פחות מארבעה טפחים, ושיהיו דיורים אוכלים בכל בית, שמקום הפת גורם, ואפלו היה הבית האחד לאב והשני לבן, אף על פי שהבן מקבל פרס משלחן אביו ואוכל בביתו, הרי הם נדונים כשנים, ואפלו צדו אחד אינו יהודי ואחד ישראל מהני. עוד צריך, שיהא ארכו יותר על רחבו, ואם חסר אחד מאלו, אינו נתר אלא בפס ארבעה או שני פסין שני משהויין או צורת הפתח. הגה: ויש אומרים דנוהגין האידנא לתקן כל המבואות בצורת הפתח, דכל המבואות שלנו יש להם דין חצרות (תרומת הדשן סימן ע"ד). והמנהג הפשוט במדנות אלו לתקנן על ידי חבל הקשור לרחבו של מבוי, ודין חבל זה אינו קורה שהרי אין רחבו טפח, ולא מהני אלא מטעם צורת הפתח דמהני למעלה אפלו בגמי, כדלעיל סוף סימן שס"ב, ועל כן יש להזהר להעמיד תחת החבל שני קנים גבוהים עשרה מכונים תחת החבל, ואז מהני אפלו במבוי מפלש בתורת צורת פתח או אפלו בחצר ובכל מקום צורת הפתח מהני (וכמו שנתבאר לעיל סוף סימן שס"ב (דעת עצמו).)
Paragraph 27 - A yard whose length is longer than its width is considered an alley and is permitted using a stake or a beam. Rem"a: Even if there are no yards or houses open to it, [this works] because it is not adjacent to the public domain but is rather open to an entrance that is open to the public domain (Beit Yosef in the name of the responsa of Mahari"l and the Sma"k).	סעיף כז - חצר שארכו יותר על רחבו, דינן כמבוי ונתר בלחי או קורה. הגה: אף על פי שאין חצרות ובתים פתוחין לתוכו, הואיל ואינו קרוב לרשות הרבים אלא פתוח למבוי והמבוי פתוח לרשות הרבים (בית יוסף בשם תשובת מהרי"ל בשם סמ"ק).
Paragraph 28 - An alley that is not three tefachim wide does not need to be fixed, because it is considered closed. There are some whose that any thing less than four tefachim does not need a fix.	סעיף כח - מבוי שאין ברחבו שלשה טפחים אינו צריך שום תקון, שהוא כסתום. ויש אומרים דכל שאין בו ארבעה טפחים אין צריך שום תקון.
Paragraph 29 - An alley that is open on one side to the sea and on the other side to the public dump does not need anything, because the public dump is not emptied and we do not worry that the sea will recede (meaning that it will become dry like an island whose water was removed such that the land is now fit for cultivation). Rem"a: There are some who dispute this and think that we do worry that the sea will recede and then there will be no wall (the Ros"h and Rash"i and the Tur and the Magid).	סעיף כט - מבוי שצדו אחד כלה לים וצדו אחד כלה לאשפה של רבים, אינו צריך כלום, שאשפה של רבים אינה עשויה להתפנות ואין חוששין שמא יעלה הים שרטון (פרוש, יבש כעין אי שנדחו המים ממנו, שנעשה ראוי לזריעה). הגה: ויש חולקים וסוברים דחישינן שמא יעלה הים שרטון ואין כאן מחצה (הרא"ש ורש"י וטור והמגיד).
Paragraph 30 - If there is an alley in which one side is longer than the other, even if the long side is not four amot longer than the short side, one should only put a beam near [orthogonal to] the short wall. If he wants to, he can make the frame of an entrance on a diagonal. In the middle of the alley, one can place a beam diagonally from the short to the long.	סעיף ל - מבוי שצדו אחד ארך ואחד קצר, אפלו אין צד הארך עודף על הקצר ארבע אמות, אינו מניח הקורה אלא כנגד הקצר, אבל אם ירצה יעשה שם צורת פתח באלכסון, ותוך המבוי יכול להניח הקורה באלכסון, ומשמש בקצר כנגד הקצר ובארך כנגד הארך.
Paragraph 31 - If one placed a stake in the middle of an alley and there is a yard from the stake outwards and the outer yards have stakes in the direction of the alley, they render each other forbidden until an eruv is made. If there is no yard outside, or if there is no stake near the alley, from the stake inwards is permited and outwards is forbidden. However, if one put two panels in the middle or one four-amot-long panel if the [alley] is not more than ten [amot] wide, or if one made the frame of an entrance if the alley is more than ten [amot wide], even if there is a yard outside and the yard is also fixed at the alley, each one can make an eruv and be permitted [to carry] within his property.	סעיף לא - העמיד לחי באמצע המבוי אם יש חצר מהלחי ולחוץ ועשו גם החיצונים לחי לראש המבוי, אוסרים אלו על אלו עד שיערבו יחד, ואם אין שם חצר, או שיש חצר ולא עשו החיצונים לחי לראש המבוי, שמן הלחי ולפנים מתרים ממנו ולחוץ אסורים. אבל אם עשו באמצע שני פסים, או פס ארבעה אם אינו רחב יותר מעשר, או שעשו צורת פתח אם הוא רחב יותר מעשר, אפלו אם יש חצר מהתקון ולחוץ ועשו גם החיצונים תקון לראש המבוי, כל אחד יכול לערב ויהיה מתר בחלקו.
Paragraph 32 - When we permitted placing a stake in the middle of the entrance [in the previous paragraph], such is also the case for placing a beam in the middle of the entrance. And all of this is only when the yard in question has an entrance that follows the guidelines of an entrance: its length is not less than four amot, its length is longer than its width, and there are houses and yards open to it. If this is not the case, it is necessary to place a panel of any length on one side and a panel of any length on the other side or just one panel four long on one side.	סעיף לב - זה שהכשרנו להעמיד לחי באמצע המבוי, הוא הדין להעמיד קורה באמצע המבוי. וכל זה ביש באותו חצר מבוי המכשר תורת מבוי, שלא יהא ארכו פחות מארבע אמות, ושיהא ארכו יתר על רחבו, ושיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו, הא לאו הכי, צריך פס משהו מכאן ופס משהו מכאן או פס ארבעה בצד אחד.
Paragraph 33 - If an alley is twenty amot wide, one can make a panel four amot long and stand it in the middle; both sides of the panel are now considered independent alleys because the panel is four amot long. One can then put a beam above. The beam must be placed on top of the panel or within three tefachim of it. Both alleys that the panel separates must have houses and yards open to them and all other conditions (of an alley). That which is between the panel and the [back] wall of the alley is considered a bent alley because these two entrances are bent and in the middle they are open to the public domain on both sides. Rem"a: Some say that it is not considered a bent alley unless there are more than ten amot between the panel and the wall (the Ros"h and Rabbeinu Yerucham and the Tur).	סעיף לג - מבוי שהוא רחב עשרים אמות, עושה פס רחב ארבע אמות ומעמידו באמצע, וחשוב כל צד מצדי הפס כמבוי בפני עצמו כיון שארך הפס ארבע אמות, ויתן קורה בראשו, וצריך שיהא הקורה מנחת על הפס או תוך שלשה טפחים, וצריך שיהא בכל מבוי משני אלו שהפס מפסיק ביניהם בתים וחצרות פתוחים לתוכו וכל תנאי (מבוי), ומשמן הפס עד כתל האמצעי של מבוי יש לו דין מבוי עקם, שהרי אלו שני המבואות מתעקמים ובאמצע פתוחים בשני ראשיהם לרשות הרבים. הגה: ויש אומרים דאין לו דין מבוי עקם אלא אם כן יש מן הפס עד כתל האמצעי יותר מעשר אמות (הרא"ש ורבנו ירחם וטור).
Paragraph 34 - Another way to fix a twenty amot wide alley is to put a three amot wide panel two amot from the wall and do the same thing on the other side, leaving ten amot open in the middle. Alternatively, one can put a 1.5-amah panel one amah from the wall and then leave 1.5 space and then another one amah panel, and do the same thing on the other side. Alternatively, one can leave two amot and two tefachim and put a panel that is two amot and four tefachim and do the same thing on the other side. Anything similar works, as long as the panel is longer than the air between it and the wall. If this is not the case, the air on one side would join the air on the other side and nullify it. One must take care not to leave the big opening and enter using the small opening, because this would nullify the fix of the alley, unless a frame of an entrance was made for the small opening.	סעיף לד - עוד אפשר לעשות תקון אחר למבוי שהוא רחב עשרים אמות, שירחיק שתי אמות מהכתל ויעשה פס רחב שלש אמות, ויעשה כן גם בצד השני וישאר פתח רחב עשר אמות, או ירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה, וירחיק אמה ויעשה פס אמה ומחצה, וכן יעשה בצד השני, או ירחיק שתי אמות ושני טפחים ויעשה פס שתי אמות וארבעה טפחים וכן יעשה בצד השני, וכן כל כיוצא בזה, ובלבד שהפס יהא יתר על האויר שבינו לכתל, דאם לא כן אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל לה. וצריך לזהר דלא לשבק פתחא רבע ועייל בזוטא, שאם עשה כן בטל תקון המבוי, אלא אם כן עשה צורת פתח לזוטא.
Paragraph 35 - This panel that was made to the reduce the width of the alley need not be one whole panel. Rather, it can be made of multiple sticks within less than three [tefachim] of each other , because less than three still render it as if it were whole.	סעיף לה - פס זה שאמרנו שעושה כן למעט רחב המבוי, אין צריך שהיהא פס אחד שלם, אלא בקנה קנה פחות משלשה סגי, דפחות משלשה כשלם דמי.
Paragraph 36 - If a lane is level itself but inclined (meaning on an incline) towards the public domain or is level at the public domain but itself on an incline, if it gathers altitude such that it is ten [tefachim] higher within four amot, [the slope] is considered to be upright and nothing needs to be done to render the alley permitted. (This is how a hill can be a wall (Beit Yosef).)	סעיף לו - מבוי ששוה מתוכו ומדרון (פרוש, מקום משפע) לרשות הרבים או ששוה לרשות הרבים ומדרון לתוכו, אם הולך ומתלקט מעט מעט עד שמגביה עשרה מתוך ארבע אמות, הרי הוא כאלו זקוף כלו ואינו צריך שום תקון (ובזה התל הוי כמחצה (בית יוסף)).