Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/380

by Yosef Karo

The Laws of Nullifying Property	דיני בטול רשות
Paragraph 1 - If one resident of the yard forgot and did not make an eruv with the others, he renders them forbidden [from carrying objects to the yard]. What is the solution? He can renounce his property, saying "My property is renounced to you" or "purchased by you." He need not do a formal purchase with a cloth. He can even renounce his property when it is dark. If he lives with four or five others, he must renounce for each individually, saying "my property is renounced to you and you." Some say that he should say "my property is renounced to all of you." If he renounced his property generically, he only renounced the property he has in the yard. Therefore, they are permitted to remove things from their house to the yards, and he is, too, as he is treated as a guest. However, they are forbidden from removing things from his house to the yard, as is he. There are some who say that he must lock his house such that he won't come to remove things in a forbidden manner, and he should only open it when he wants to exit or enter, and he should lock it immediately after exiting or entering.	סעיף א - אחד מבני החצר ששכח ולא ערב עם האחרים, אוסר עליהם. מה תקנתם, יבטל להם רשותו, שיאמר רשותי מבטלת לכם או קנויה לכם, ואין צריך לקנות בקנין סודר. ויכול לבטל אף משתחשך. ואם דר עם ארבעה או חמשה, צריך לבטל לכל אחד ואחד, שיאמר רשותי מבטלת לך ולך. ויש אומרים שיאמר רשותי מבטלת לכלכם. אם בטל רשותו סתם, לא בטל אלא רשותו שיש לו בחצר, הלכך הם מתרים להוציא מבתיהם לחצר וגם הוא, שהוא אורח בעלמא, אבל אסורין להוציא מביתו לחצר, וגם הוא. ויש אומרים שצריך לנעל ביתו כדי שלא יבא להוציא באסור, ולא יפתחנו אלא כשרוצה לצאת ולבא, וינעלנו מיד אחר צאתו ובואו.
Paragraph 2 - If he also renounced his house, he and they are permitted to remove things to the yard, whether from his house or from their houses.	סעיף ב - אם בטל להם גם רשות ביתו, מתרין בין הוא בין הם להוציא לחצר, בין מביתו בין מבתיהם.
Paragraph 3 - If he does not want to renounce but wants to rent it, some say that it functions just like renouncing it, and some say that it does not work.	סעיף ג - אם אינו רוצה לבטל להם רשותו אלא להשכירו, יש אומרים שמועיל כמו בטול, ויש אומרים שאינו מועיל.
Paragraph 4 - If the residents of a yard made an eruv and then renounce their property to one member who did not participate in the eruv, he is permitted to remove things from his house to the yard but not from their houses (if they did not explicitly renounce their right to their houses) (Beit Yosef), and they are forbidden even from removing from [his] house to the yard. We do not say that they are like guests, because many people do not become guests of one person. This is also the case if there are only two residents and one renounced to his friend; the one who renounced is forbidden even from [removing things] from his friend's [house to the yard], and his friend is permitted even regarding his own house. This is also true if multiple people did not make an eruv and they give their property to the many who did make an eruv, as an individual can be a guest of many, but many can not be the guests of many, nor can an individual be the guest of an individual. If two forgot to make an eruv, they can renounce their property; one of them must renounce his property to all of the residents of the yard, whether they renounce to the many who did not make an eruv as long as each one renounces to every person, or whether they renounce to one person who did not make an eruv. However, we do not renounce to the two who didn't make an eruv, whether the many who made an eruv renounce or whether the individual who didn't make an eruv renounces, because even after they renonce there will be two people and one will render the other forbidden. Even if someone says to one of them, "I renounce for you on the condition that you continue and renounce to your friend," it does not work.	סעיף ד - אם בני החצר שערבו מבטלים רשותם לאחד שלא ערב, הוא מתר להוציא מביתו לחצר ולא מבתיהם (אם לא שבטלו בפרוש גם רשות ביתם) (בית יוסף), והם אסורים אף מבית לחצר. ולא אמרינן שיהיו כאורחים, שאין רבים נעשים אורחים אצל יחיד. והוא הדין אם היו שנים לבד ובטל אחד מהם לחברו, המבטל אסור אף בשל חברו, וחברו מתר אף בשל עצמו, וכן רבים שלא ערבו שנתנו רשותם לרבים שערבו, לפי שהיחיד נעשה אורח אצל הרבים, ורבים אינם נעשים אורחים אפלו אצל הרבים, ולא היחיד אצל היחיד. שכחו שנים ולא ערבו, יכולים לבטל רשותם, שיבטל כל אחד מהם רשותו לכל בני החצר, בין אם מבטלין לרבים שערבו ובלבד שכל אחד מהם יבטל לכל אחד, בין אם מבטלין לאחד שלא ערב. אבל אין מבטלין לשנים שלא ערבו, בין אם מבטלין רבים וערבו בין אם הוא יחיד שלא ערב, שהרי אף לאחר שיבטלו להם הם שנים ואחד אוסר על חברו. ואפלו אמר לאחד אני מבטל לך על מנת שתחזר ותבטל לחברך אינו מועיל.