Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/500

by Yosef Karo

What One Should Do If He Needs Meat on a Holiday, and how to Salt It	הנצרך לבשר ביום טוב היאך יתנהג, וסדר מליחתו
Paragraph 1 - We do not buy meat [on a holiday] by specifying the price, as in telling the slaughterer, "Give me this for a sela or two." Similarly, one should not say "I become a partner to this animal through this sela." Rather, one should get thirds or some quarters [of animals] according to the divisions that the city uses, without specifying a price. One should bring two animals forward, say that they are similar, and tomorrow [after the holiday], appraise the difference [between the whole animal and what was taken], and according to the value [of the equivalent animal], so should he pay. Rem"a: Some say that this mechanism is permitted only for a Jew buying from a Jew, but even this mechanism is forbidden for a Jew buying from a non-Jew (Hagahot Oshri Chapter Ein Tzadin).	סעיף א - אין קונים בשר בפסוק דמים לומר לטבח תן לי בסלע או בשתים, וכן לא יאמר לו הריני שתף עמך בסלע, אלא מחלק להם שלישיות או רביעיות כפי החלקים שדרך לחלק בעיר בלא פסוק דמים, ומביא שתי בהמות ויאמר זו כזו, ולמחר שמין הנשארת וכפי ששוה כך יפרע לו. הגה: ויש אומרים דדוקא ישראל לגבי ישראל שרי כהאי גונא, אבל ישראל עם אינו יהודי אפלו בכהאי גונא אסור (הגהות אשירי פרק אין צדין).
Paragraph 2 - It is forbidden to weigh meat, even at home to know how much to cook. It is forbidden even to put it on the plate of a scale to protect it from mice if it is where one usually weighs, and even to weigh two portions relative to each other is forbidden. It is permitted to weigh by hand - taking a piece in one's hand and estimating how much it is. For a slaughterer, even this is forbidden. However, if one knows how much to cut to cut a litra or a half litra, he should cut normally and not worry.	סעיף ב - אסור לשקל בשר אפלו בביתו לידע כמה יבשל, ואפלו לתנו בכף מאזנים לשמרו מן העכברים אסור אם היא תלויה במקום שרגילים לשקל בה, ואפלו לשקל מנה כנגד מנה, אסור. ומתר לשקל בידו, שלוקח החתיכה בידו ומשער כמה יש בה, וטבח אמן אפלו זה אסור, אבל אם הוא יודע לכון דרך חתיכתו לחתך ליטרא או חצי ליטרא, חותך כדרכו ואינו חושש.
Paragraph 3 - We do not cut a hole in meat with a knife to hang it, but by hand, it is permitted. If one does this to make a sign, even by knife is allowed.	סעיף ג - אין נוקבין נקב בבשר בסכין לתלותו בו, אבל ביד מתר. ואם לעשות בו סימן, מתר אפלו בסכין.
Paragraph 4 - One may scald the head and legs or singe them with fire, but we do not cover them with lime, with clay, or with dirt, because it looks like curing [which is forbidden]. We do not shave them with scissors, because it looks like it is being done for the sake of the hair.	סעיף ד - מולגין הראש והרגלים ומהבהבים אותם באור, אבל אין טופלין אותם בסיד ולא בחרסית ולא באדמה, דמתחזי כעבוד. ואין גוזזין אותם במספרים, שנראה כעושה לצרך השער.
Paragraph 5 - It is permitted to salt multiple pieces at once even though you only need one. Rem"a: and some say that this loophole is only permitted before eating the morning meal (Rabbeinu Yerucham and Beit Yosef in the name of Sma"k). And it is permitted to salt the meat on a holiday, even though it was possible to do the salting from before the holiday (Maharil and Trumat Hadeshen chapter 80).	סעיף ה - מתר למלח כמה חתיכות בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא אחת. הגה: ויש אומרים דלא שרי להערים רק קדם אכילת שחרית (רבינו ירוחם ובית יוסף בשם סמ"ק). ומתר למלח הבשר ביום טוב, אף על פי שהיה אפשר למלחו מערב יום טוב (מהרי"ל ותרומת הדשן סימן פ').
Paragraph 6 - We pick at meat on holidays [to remove unkosher spots], even if the animal was slaughtered before the holiday. (It is best to make a slight change if you can change the way you do something) (Mahari"l and Trumat Hadeshen chapter 84).	סעיף ו - נוהגין לנקר בשר ביום טוב, אפלו נשחט מערב יום טוב. (וטוב לשנות קצת אם יוכל לשנות באיזה דבר) (מהרי"ל ותרומת הדשן סימן פ"ד).