Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/391
|
The Law of Renouncing Ownership For Those Who Forgot to Make an Eruv |
דין בטול רשות לאותן ששכחו לערב |
|
Paragraph 1 - All of the laws of renouncing [ownership] for someone who forgot to make an eruv in a yard also apply in alley; if one yard forgot to make a partnership, it can renounce its ownership to the other residents of the alley, or they [can renounce] to it, even though they are money, because the members of a yard compared to the alley are likened to an individual in a yard. All of the laws of a Jew who lives in a yard with a non-Jew also apply in an alley or city; it is not forbidden to carry in an alley or in a walled city unless there are two Jewish yards in the city, but if there is just one Jewish yard [it is] not [forbidden], even if there are many Jewish houses open to the yard. This assumes that the walled city is enclosed for dwelling. Generally, cities are enclosed for dwelling. Generally, cities of refuge are not enclosed for dwelling. When there are two Jewish yards in a city, they must rent from every single non-Jewish yard. It is not enough to rent from the minister of the city. Rem"a: There are those who say that this is specifically with regards to removing and bringing things into the property of the non-Jew. However, to carry within the alley, one may rent from the minister, because the alley belongs to the minister as he can kick out all of the non-Jews from there (Rivas"h chapter 701). What are the parameters of this law? The houses do not belong to the minister, and he has no power to use the citizens' houses at all, even during wartime. However, in a place where the needs of the city are fulfilled only by the minister and his appointees, renting from the minister or his clients or workers works, because he has the power to put people and weapons in the houses of the city's residents during wartime without their consent. |
סעיף א - ככל משפטי בטול למי ששכח ולא ערב בחצרו, כן הוא במבוי, שאם שכחה חצר אחת ולא נשתתפה, מבטלת רשותה לשאר בני המבוי, או הם לה אף על פי שהם רבים, שבני החצר גבי מבוי חשובים כיחיד בחצר. וככל משפטי ישראל בחצר עם האינו יהודי, כן הוא במבוי או בעיר, שאין אסור לטלטל במבוי או בעיר המקפת חומה עד שיהיו שתי חצרות של בתי ישראל בעיר אבל חצר אחת לא אפלו אם הרבה בתים של ישראל פתוחים לתוכה, והוא שתהא העיר מקפת חומה לדירה. וסתם עירות הן מקפות לדירה, וסתם מבצרים אינם מקפים לדירה. וכיש שתי חצרות של בתי ישראל בעיר צריכים לשכר מכל חצר וחצר של אינו יהודי, ואין מספיק במה שישכר משר העיר. הגה: ויש אומרים דדוקא לענין להוציא ולהכניס לרשות האינו יהודי, אבל לטלטל במבוי יכול לשכר מן השר שהרי דרך המבוי הוא של השר ויכול לסלק כל האינם יהודים משם (ריב"ש סימן תש"י). במה דברים אמורים, בשר שאין הבתים שלו וגם אין לו רשות להשתמש בבתי בני העיר כלל אפלו בשעת מלחמה, אבל במקום שכל צרכי העיר אינם נעשים אלא על פי השר או הממנה שלו, ודאי ששכירות מהשר ההוא או משכירו ולקיטו מהני, שהרי יש לו רשות להושיב אנשיו וכלי מלחמתו בבתי בני העיר בשעת מלחמה שלא מדעתם. |
|
Paragraph 2 - If Jews live in the only [Jewish yard] within a non-Jew walled city, and other Jews pass through on Shabbat to lodge in a different yard, they do not render them forbidden, because a guest cannot render forbidden. The [Jewish residents] are permitted to carry throughout the city (and see above at the end of chapter 370). |
סעיף ב - ישראלים הדרים בחצר יחידי בעיר של אינם יהודים שהיא מקפת חומה, ועברו יהודים אחרים דרך שם בשבת ותאכסנו בחצר אחרת, אינם אוסרים עליהם, דאורח אינו אוסר, ומתרים לטלטל בכל העיר (ועיל לעיל סוף סימן ש"ע). |