Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/392

by Yosef Karo

The Laws of Eruvs in a City	דין ערובין לעיר
Paragraph 1 - If a city was once the property of an individual, even if it becomes the property of many, everyone can make one partnership and carry within the whole municipality. Similarly, if it belongs to many but it only has one entrance, everyone can make one partnership. However, if it belongs to many and has two entrances in which the nation enters and exits, even if it becomes the property of an individual, everyone cannot make an eruv. Rather, one space must be left, even one house with one house inside, the rest can make a partnership. Those who make the partnership will all be permitted [to carry] throughout the city, except for the place they left. Those who are left are permitted [to carry] in their space using a partnership that they can make for themselves. If those who are left are many, they are forbidden to carry in the rest of the city. This is so that it is obvious and people will know that the eruv permitted them to carry in a city in which many people pass through, because in the place which was left and did not make a partnership [with the majority of the city], [the majority of city] cannot carry to it; rather, each can carry within his own area. If each alley wants to make an eruv for itself, this is even more permitted, because you can't leave more than that. Rem"a: It is necessary to put two panels of any length if [the opening between the two areas of the city] is [only] ten amot. If it is wider than ten, a frame of an entrance is necessary (Tur).	סעיף א - עיר שהיתה קנין יחיד, אפלו נעשית של רבים, משתתפים כלם שתוף אחד ויטלטלו בכל המדינה. וכן אם היתה של רבים ויש לה פתח אחד, משתתפים כלם שתוף אחד. אבל אם היתה של רבים ויש לה שני פתחים שהעם נכנסים בזו ויוצאים בזה, אפלו נעשית של יחיד אין מערבין את כלה, אלא מניחין ממנה מקום אחד, אפלו חצר אחת ובית לתוכה, ומשתתפין השאר, ויהיו אלו המשתתפין כלם מתרים בכל העיר חוץ מאותו מקום ששירו, ויהיו אותם הנשארים מתרים במקומם בשתוף שעושים לעצמם. ואם היו הנשארים רבים, אסורים לטלטל בשאר כל העיר, ודבר זה משום הכר הוא, כדי שידעו שהערוב התיר להם לטלטל בעיר זה שרבים בוקעים בה, שהרי במקום שנשאר ולא נשתתף עמהם אין מטלטלים בו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן. ואם רצו לערב מבוי מבוי בפני עצמו, כל שכן דמהני, דאין שיור גדול מזה. הגה: וצריך שיעשו ביניהם שני פסין של שני משהויין אם הוא רחב עשר אמות, וביתר מעשר צריך צורת הפתח (טור).
Paragraph 2 - If there is a city of many with one entrance and a ladder in a different place, they can make one eruv for all of it and need not leave an area [outside of the eruv], because a ladder next to a wall is not considered an entrance. Even if they but many ladders next to each other until they were ten [amot] wide, it is not considered an entrance. If there are two entrances but one has a dump in front of it, there is only one entrance.	סעיף ב - עיר של רבים שיש לו פתח אחד וסלם במקום אחר, מערבין את כלה ואינה צריכה שיור, שאין הסלם שבחומה חשוב כפתח. ואפלו העמיד הרבה סלמות זה בצד זה עד רחב עשר, לא חשיב כפתח. ואם יש לה שני פתחים ויש אשפה לפני אחד מהם, כאלו אין שם אלא פתח אחד.
Paragraph 3 - The houses that are left outside of the eruv can even not be open to the cit, with their backs to the city and the front outside. They can even be (just one house, even) the cows' house or the hay house that don't need to make an eruv; they can be left and the rest [of the city] can make an eruv.	סעיף ג - הבתים שמניחים אותם שיור, אף על פי שאינם פתוחים לעיר, אלא אחוריהם לעיר ופניהם לחוץ, ואפלו הוא (רק בית אחד, אפלו) בית הבקר או בית התבן שאינם צריכים לערב, עושים אותם שיור ומערבין את השאר.
Paragraph 4 - If a whole city's residents made a partnership besides one alley, it renders all of them forbidden. If they built a front at the entrance to the alley, it does not render them forbidden. Therefore, if a city was all the property of one individual, even if it later became the property of many, they cannot make an eruv for half of it; either all of it [must make an eruv] or each individual alley can [make an eruv] and build a pillar in front of the entrance to distinguish its property from them so that all of the other alleys will not be rendered forbidden.	סעיף ד - עיר שנשתתפו כל יושביה חוץ ממבוי אחד, הרי זה אוסר על כלם. ואם בנו מצבה על פתח המבוי, אינו אוסר עליהם. לפיכך עיר שהיתה קנין יחיד, אפלו נעשית של רבים, אין מערבין אותה לחצאין, אלא או כלה, או מבוי מבוי ובונה כל מבוי ומבוי מצבה על פתחו אם רצה לחלק רשותו מהם כדי שלא יאסר על שאר המבואות.
Paragraph 5 - What were the parameters when we said that half [of a city] cannot make an eruv? A city that is surrounded by a ten-tefachim-tall with doors. However, if the whole city was not surrounded by walls and half of it fixed this and made an eruv, this is allowed.	סעיף ה - במה דברים אמורים שאין מערבין אותה לחצאין, בעיר מקפת חומה גבוה עשרת טפחים ויש לה דלתות, אבל אם לא היתה העיר כלה מכשרת במחיצות ובאו להכשיר חציה ולערבה, הרשות בידם.
Paragraph 6 - When we said that half of a city cannot make an eruv, this means that they cannot divide from one another using a stake or a beam, but using a four-[tefachim] long panel or two panels of any lengths does effectively divide the two halves and they can then make eruvs for half [of the city]. If [the openig between them] is ten amot wide, they must make the frame of an entrance. Rem"a: Or they can make a ten-tall wall at the opening of the alley (Tur). There some who say the prohibition against dividing a city owned by an individual only applies to [dividing it] lengthwise, because each [half] will have to walk through the public domain in between. But [dividing it] widthwise, such that one side exits using one gate and the other uses the other gate and they do not need to walk through each others' territories, is effective for making an eruv for half [of a city]. They must fix the opening between the two sides, as was explained above in chapter 363; up until ten amot wide, a stake or beam works, and beyond ten a frame of an entrance is necessary (Hagahot Maimoni chapter 5 from Hilchot Eruvin and the Ros"h and the Tur).	סעיף ו - זה שאמרנו שאין מערבין אותה לחצאין, הינו לומר שאין לחי וקורה מועיל לסלקם זה מזה, אבל בפס ארבעה או בשני פסין שני משוהיין נחלקים אלו מאלו ומערבין לחצאין. ואם הוא רחב מעשר אמות עושה צורת פתח.הגה: או יעשה מחיצה גבוה עשרה לפתח מבואו (טור). יש אומרים, הא דעיר של יחיד אסור לחלק הינו לארכה, מאחר דשניהם צריכים לילך לרשות הרבים שבתוכה. אבל לרחבה, ואלו יוצאים בשער זה ואלו יוצאים בשער זה ואין להם דריסת הרגל זה על זה, מערבין לחצאין ועושין תקון ביניהם, כמו שנתבאר לעיל סימן שס"ג דעד עשרה מהני לחי או קורה וביתר מעשרה צורת הפתח (הגהות מיימוני פרק ה' מהלכות עירובין והרא"ש והטור).
Paragraph 7 - If there is a city owned by many that decreased in population to five residents does not need to leave part of the city [outside of the eruv].	סעיף ז - עיר של רבים ונתמעטה ועמדה על חמשה דיורים, אינה צריכה שיור.
Paragraph 8 - If someone transfers position to the whole city when making a partnership and everyone made one eruv, he need not inform them, as it is a privilege afforded to them. The laws of someone who forgot to make a partnership with the city's residents, or someone who went to spend Shabbat in a different city, or an idolater who lives them in the city are all the same as the laws of a yard or alley.	סעיף ח - המזכה בשתוף לכל בני העיר, אם ערבו כלם ערוב אחד אין צריך להודיעם, שזכות הוא להם. ודין מי ששכח ולא נשתתף עם בני העיר, או מי שהלך לשבות בעיר אחרת, או עכו"ם שהיה עמהם בעיר, דין הכל כדינם בחצר ומבוי.