Jump to content

Translation:Shulchan Aruch/Orach Chaim/502

From Wikisource
1321451Translation:Shulchan AruchOrach Chaim 502: The Laws of Fire on a HolidayWikisourceYosef Karo

The Laws of Fire on a Holiday

דיני האש ביום טוב

Paragraph 1 - One may not make fire from wood, from stones, from dirt, or from water, nor may one make coal. One may not blow up the fire with bellows, but rather with a tube. The custom is to allow a household bellows, if it is used differently by turning it upside down. Rem"a: It is permissible to cover the fire with an object or prepared dirt if one does not extinguish it. This is only true if it is done for the first day of the holiday, but for the sake of the second day, it is forbidden. (Mahari"l). If one is preparing a fire on a holiday, when arranging the wood, he should not place one on top of the other in an ordered structure, because it looks like building. Rather, he should either dump all of the wood in a messy pill or arrange them with a change. How? He should put a log on top, and another below it and another below it until he reaches the ground. Similarly, he should hold the pot and put rocks under it, but should not put the pot on top of the rocks. Similarly with a bed, he should hold the board on top and put the legs under it. Even eggs should not be placed layer on top of layer until they are like a tower, rather one should do this with a change, going from top down. Similarly, anything like this needs to be done with a change. Rem"a: Similarly, if a table has sides that reach the bottom (Tosafot) it needs to be [assembled] with a change. However, it is permitted to put our tables on their legs and it is not building. There are some who say that even if [the sides] reach the ground, as long as one does not need the air underneath, it is permitted (Tur).

סעיף א - אין מוציאין אש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים, ואין עושין פחמים. ואין נופחין במפוח אלא בשפופרת. ונהגו התר במפוח של בעלי בתים על ידי שנוי להפכו מלמעלה למטה. הגה: ומתר לכסות האש בכלי או בעפר מוכן אם אינו מכבהו, ודוקא לצרך יום טוב ראשון אבל לצרך יום טוב שני, אסור. (מהרי"ל). העושה מדורה ביום טוב, כשהוא עורך את העצים אינו מניח זה על זה עד שיסדר המערכה מפני שנראה כבונה, אלא או שופך העצים בערבוב, או עורך בשנוי. כיצד, מניח עץ למעלה, ומניח אחר תחתיו ואחר תחתיו עד שהוא מגיע לארץ, וכן הקדרה אוחז אותה ומכניס האבנים תחתיה, אבל לא יניחנה על גבי האבנים, וכן המטה אוחז (הקרשים) למעלה ומכניס הרגלים תחתיהם, אפלו ביצים לא יעמיד אותם שורה על גבי שורה עד שיעמדו כמו מגדל, אלא ישנה ויתחיל מלמעלה למטה, וכן כל כיוצא בזה צריך שנוי. הגה: וכן שלחן שיש לו דפנות המגיעות לארץ (תוספות) צריך שנוי, אבל מתר להושיב שלחן שלנו על רגליו ואין בזה משום בנין. ויש אומרים דאפלו מגיע לארץ, כל זמן שאינו צריך לאויר של תחתיו, שרי (טור).

Paragraph 2 - If a pile of logs is lit in a fire, every log that has not caught fire can be removed, and it is not like removing oil from a candle. Rem"a: And it is permitted to take a lit log from one side of the fire and put it on the other side, because it is not with the intention of extinguishing (Mordechai).

סעיף ב - אגדה של עצים שהדלקה במדורה, כל עץ שלא אחזה בו האש מתר לשמטו, ואינו דומה למסיר שמן מהנר. הגה: ומתר לקח עץ הדלוק מצד זה של מדורה ולהניחו בצד אחר, הואיל ואינו מכון לכבוי (מרדכי).

Paragraph 3 - One may not prop up a pot or a door with a piece of wood. Rem"a: But it is permitted to use it to roast (the Ri"f). All the more so, it is permitted to burn it with other pieces of wood, even if it is not fit to be burnt by itself (the Ra"n).

סעיף ג - אין סומכין את הקדרה ולא את הדלת בבקעת. הגה: אבל מתר לצלות בו (הרי"ף), וכל שכן שמתר להסיק בו עם שאר עצים אף על גב שאינו ראוי להסיק בפני עצמו (ר"ן).

Paragraph 4 - For us, it is permitted to cook in new pots on a holiday. Rem"a: There are some who forbid (the Ros"h and the Tur), and such is the practice if it is not a pressing circumstance. Therefore, it is customary when buying new pots for Passover to cook in them before the holiday (his own words).

סעיף ד - לדידן מתר לבשל בקדרות חדשות ביום טוב. הגה: ויש אוסרין (הרא"ש והטור), וכן המנהג, אם לא על ידי הדחק, ולכן נהגו כשקונין קדרות חדשות בפסח, מבשלין בהם קדם יום טוב (דברי עצמו).